הלכה ליום ראשון כ"ז תשרי תשפ"ב 3 באוקטובר 2021

שנת השמיטה

השנה, שנת התשפ"ב, היא שנת השמיטה, שנהגו בה ישראל מאז שחילקו את הארץ לשבטים, שהחלו למנות שבע שנים, והשנה השביעית היתה שנת השמיטה.

שמיטת כספים ושמיטת קרקעות
מצות שנת השמיטה מתחלקת לשני ענינים. "שמיטת קרקעות" ו"שמיטת כספים".

שמיטת קרקעות אינה נוהגת אלא בארץ ישראל ובפירות ארץ ישראל. ולפיכך, אף על פי שאנו נסביר "בהלכה יומית" את עיקרי מצות השמיטה, בכל זאת לא נאריך בכל פרטי הדינים, מאחר ולתושבי חוץ לארץ, הלכות אלו אינן נוגעות כל כך הלכה למעשה. (אולם גם הם צריכים לדעת את הדינים השייכים לפירות השביעים המגיעים לחוץ לארץ, כגון אתרוגים ויינות).

שמיטת כספים, נוהגת הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ, אולם אינה נוהגת אלא בסיום שנת השמיטה, ועל כן לא נעסוק עתה בדינים אלו, ובעזרת ה' לקראת סוף השנה נבאר את ענין שמיטת הכספים.

שמיטת קרקעות
עתה נסביר את יסודות מצות השמיטה, וראשית עלינו להביא את פסוקי התורה העוסקים במצות השמיטה.

נאמר בתורה: "וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה, כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ ". (שמות פרק כג).

עוד נאמר בתורה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה', שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה', שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר, אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר, שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ, וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה, לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ, וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל". (ויקרא פרק כה).

עיקרי המצוות אשר למדנו מן הפסוקים הללו, שמצוה על האדם שיש לו קרקע בארץ ישראל, לשבות בשנה השביעית מעבודת הארץ, כמו שנאמר "בחריש ובקציר תשבות". ואסור לאדם לזרוע את שדהו בשנה השביעית, כמו שנאמר "שדך לא תזרע", וכן אסור לעשות דבר מעבודת האילן, כמו שנאמר "וכרמך לא תזמור" (כלומר, חיתוך ענפי האילן לתועלתו). ואסור לקצור מה שהצמיחה הארץ מעצמה בשנה השביעית, כמו שנאמר "את ספיח קצירך לא תקצור". וכשם שאסור לקצור, כן אסור לבצור מן האילנות את פירותיהן.

ובקצרה: למדנו על ארבע מלאכות האסורות בשביעית, זריעה וזמירה, קצירה ובצירה.

איסור זריעה וזמירה בשביעית, הוא מוחלט, שאין לו היתר בשביעית. מה שאין כן איסור קצירה ובצירה, שאי אפשר לומר שאסרתם התורה לגמרי, שהרי אמרה התורה "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", כלומר, רצתה התורה שנאכל מפירות השביעית. ואם נאמר שאסור לקצור ולבצור בשביעית, כיצד נאכל אלא שכוונת התורה בזה, שלא נקצור ונבצור באותה דרך שאנו עושים בכל שאר השנים, שלוקטים כמות גדולה בבת אחת, אלא יש ללקט את הפירות מעט מעט. וכמו שנבאר.

ולסיכום: יש לשבות מעבודת הקרקע בשביעית. ולכן אסור לזרוע זרעים או ליטוע אילנות וכדומה בשביעית. וכן אסור ללקט תבואה או פירות באותו אופן שעושים בכל השנים, אלא יש ללוקטן באופן אחר כפי שיבואר.

שאלות ותשובות על ההלכה

בכל שנותיי למדתי שחל איסור שנת שמיטה לעבד את האדמה גם בפרחים ונוי, ומפה אני מבינה שחל איסור אך ורק לזרוע זרעים ולנטוע עצי אילן פרי. האם הבנתי טוב? כ"ח תשרי תשע"ה / 22 באוקטובר 2014

בודאי שאסור ליטוע או לעשות כל מלאכה האסורה בשביעית, הן באילני פרי והן באילני סרק, וכן בשיחים וכדומה

האם מותר לזרוע באדמה בתוך עציץ בבית? כ"ח תשרי תשע"ה / 22 באוקטובר 2014

בתוך עציץ בבית, מותר לזרוע בשביעית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה