הלכה ליום שני י"ב תשרי תשע"ח 2 באוקטובר 2017

ברכת שהחיינו וברכת לישב בסוכה לנשים

בקידוש של ליל חג הסוכות, המברך פותח בברכת בורא פרי הגפן, ולאחריה הוא מברך "אשר בחר בנו מכל עם" ומסיים "מקדש ישראל והזמנים",  ולאחר מכן הוא מברך "לישב בסוכה", ומסיים בברכת "שהחיינו". ואז שותה הוא וכל בני הבית מן היין. (כפי שמודפס במחזורים).

והנה הנשים, הן פטורות מן התורה ממצות הסוכה. וכשהן מחמירות על עצמן ויושבות בסוכה, הן מקיימות בזה מצוה גדולה, וזוכות לשבת בסוכה, אך למנהג הספרדים, אין הנשים מברכות על המצוות שהן פטורות מהן. ולכן, אשה הנוטלת לולב, אינה מברכת "על נטילת לולב", וכן כל כיוצא בזה. אשה היושבת ואוכלת בסוכה, אינה מברכת "לישב בסוכה".

ולפיכך כתבו הפוסקים, שכאשר שומעת האשה מפי האיש את הקידוש, והוא מברך "לישב בסוכה", לא תענה אחריו "אמן", כי עניית ה"אמן" תהיה הפסקה בין הברכה לטעימת היין שאחרי הקידוש. אלא עליה לענות אמן רק בהרהור הלב. ולאחר מכן כשיברך המקדש "שהחיינו", תענה אמן אחר ברכתו, כי ברכת שהחיינו שייכת גם לנשים. (אבל מנהג האשכנזים שנשים מברכות על מצות עשה שהן פטורות ממנה, וממילא רשאית גם לענות "אמן"). (חזון עובדיה עמוד קמט).

כתב האור זרוע בשם הירושלמי, שמצוה להדליק נרות בערב יום טוב, כשם שמצוה להדליק נרות בערב שבת. אולם אין לברך ברכת "שהחיינו" בשעה שמדליקים נרות. וכן כתבו עוד הרבה פוסקים. אולם כתבו, שאותן הנשים שנוהגות בכל זאת לברך שהחיינו בשעה שהן מדליקות נרות, אין ברכתן "ברכה לבטלה", שהרי סוף סוף יש לברך שהחיינו על עצם היום הקדוש שמגיע מחדש. ולכן, אותן הנוהגות לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, אף שלכתחילה עדיף שלא ינהגו כן, מכל מקום אין בדבר איסור.

אולם יש לדעת, שאשה המברכת "שהחיינו" בשעת הדלקת הנרות, לא תוכל לענות "אמן" כאשר האיש יברך "שהחיינו" בקידוש. משום שהיא נפטרה כבר מברכת שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, וכעת ברכה זו אינה שייכת אליה, ואם היא תענה "אמן", הרי יהיה הפסק בין ברכות הקידוש לטעימת היין.

ולסיכום: נשים אינן עונות "אמן" על ברכת "לישב בסוכה" שבקידוש. וטוב שלא לברך שהחיינו בשעת הדלקת נרות החג. ואשה המברכת שהחיינו, לא תענה "אמן" על ברכת שהחיינו שבשעת הקידוש על היין. (ואם ענתה "אמן", עדיף שלא תשתה כלל מהיין של הקידוש).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה