הלכה ל יום שני 14 Tishrei 5782 20 ספטמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אמנון בן ברכה ז"ל

במלאות שנה לפטירתו (י״ד תשרי תשפ״א)
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת בצלאל

כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

מרן רבינו יוסף קארו, חיבר עבורינו את ספרו "שלחן ערוך", שהוא מלא וגדוש בכל ההלכות הנצרכות לכל אחד מישראל, איש או אשה, ובספרו זה הוציא עבורינו מרן, את כל ההלכות מן התלמוד ומדברי הראשונים.

והנה מובן, כי אין דרכו של מרן להביא בספריו דברי אגדה וטעמי המצוות. רק את עיקרי הדינים לבדם. אולם לגבי מצות הסוכה, מצאנו דבר חדש בשלחן ערוך, כי סימן מיוחד כתב מרן בספרו, הוא סימן תרכ"ה, ובו כתב בזו הלשון:

"בסוכות תשבו שבעת ימים, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש". עד כאן לשונו.

וכוונת מרן בזה, כי באמת שבגמרא במסכת סוכה (יא:, ובתורת כהנים פרשת אמור) נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא, מהי כוונת התורה "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", חכם אחד מפרש, שהכוונה היא לסוכות ממש, שבני ישראל היו בונים לעצמם סוכות בשעה שהיו חונים במדבר. וחכם שני מפרש, שהכוונה היא לענני הכבוד שעשה ה' לבני ישראל במדבר, שהיו מקיפים אותם מכל צדדיהם, ומגנים עליהם מפני חום וקור, והיו מיישרים להם את הדרך, והיה העקוב למישור.

והורה מרן השלחן ערוך בדבריו, כי הלכה כדברי האומר שהסוכות שהושיב ה' את ישראל בתוכן, הם ענני הכבוד, ולא סוכות ממש. ורק זכר לאותם ענני כבוד אנו עושים סוכות.

אך הדבר תמוה מאד, מדוע מרן השלחן ערוך הביא את טעם מצות הסוכה, שהיא זכר לענני כבוד? ואיזו השלכה הלכתית יש לכך?

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשם הפוסקים, שכוונת מרן בזה, להודיענו את הכוונה שיש לכוין במצות הסוכה. שהרי כלל בידינו "מצוות צריכות כוונה", ולמשל, אדם המניח תפילין, צריך שיכוין בפירוש שהוא מניח תפלין לשם המצוה. וכן אשה המדליקה נרות, צרכיה לכוין שהיא מדליקה נרות שבת, אבל אם הדליקה נרות סתם, יש חסרון במצותה, שלא נעשתה בכוונה הנכונה.

ובמצות הסוכה, יש אומרים שלא די בכוונה "לקיים מצות סוכה", שהרי בפירוש אמרה התורה, שנשב בסוכה שבעת ימים "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", וכאשר אדם מכוין שיושב בסוכה לשם מצוה, צריך לכוין גם שהסוכה היא זכר לענני כבוד שעשה ה' לישראל במדבר בהוציאו אותם ממצרים. (ומכל מקום כוונה זו, של ענני הכבוד, אינה מעכבד בדיעבד). (חזון עובדיה סוכות עמוד צה).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ORDEN RITUAL DE LA NOCHE DE ROSH HASHANA

Las dos noches de Rosh Hashana es costumbre comer alimentos que simbolizan buenos designios para Israel. Por ello se come Rubia o lubia en árabe, zapallo –calabaza dulce-, dátiles, acelga, puerro, cabeza de cordero, manzana y miel. Ya hemos escrito oportunamente, que la perso......

לקריאת ההלכה

TIEMPO DE LLUVIAS

Comenzamos a citar el párrafo “Mashib Haruaj…” en la plegaria de Musaf (adicional) de la festividad de Simjat Torá (shemini atzeret, fuera de Israel). No se trata de un pedido formal por las lluvias sino de una alabanza al Creador, por ello se denomina en el lenguaje......

לקריאת ההלכה

EL SHOFAR

Es un precepto de la Torá oír los sonidos del Shofar el día de Rosh Hashana, como está escrito: Día de Teruá será para ustedes. A partir de que se oyen las bendiciones correspondientes está absolutamente prohibido hablar hasta que finalicen ......

לקריאת ההלכה

HOL HAMOED

Los días intermedios entre el primero y el séptimo día de Sucot o el primero y el último de Pesaj, son denominados Hol Hamoed y nuestra sagrada Torá los denomina “mikrae kodesh”, o sea convocación sagrada y así mismo los citamos en la pleg......

לקריאת ההלכה


MACETAS DENTRO DE LA CASA

Como vimos anteriormente, las prohibiciones de trabajar la tierra durante el año sheviit aplican incluso a las macetas conectadas, según la Torá, a la tierra por medio de huecos. A continuación, veremos sobre esta prohibición referida a las macetas que se hallan......

לקריאת ההלכה

LEYES SOBRE LA FESTIVIDAD DE SUCOT

A pedidos de numerosos suscriptores, citamos a continuación un compendio de leyes sobre la festividad de Sucot. 1. La Sucá debe estar construida de –por lo menos- tres paredes y el “secaj” –techo de paja-. Las paredes pueden confeccionarse de cualquier mater......

לקריאת ההלכה

JARDIN COMPARTIDO

Como vimos anteriormente, durante el año sheviit –este año 5782- está prohibido realizar cualquier trabajo agrícola en la tierra de Israel, como plantar, etc. a menos que se trate de algún trabajo destinado a proteger la plantación para que no sufra da......

לקריאת ההלכה

SOBRE LA SANTIDAD DE LOS FRUTOS EN EL AÑO SHEVIIT

Como vimos anteriormente en las entregas que precedieron, los frutos que crecen durante el año sheviit, este año 5782, poseen una santidad especial, incluso si se los exporta fuera de Israel. Por ello los etroguim que saldrán de Israel el año próximo deben cuidarse......

לקריאת ההלכה