הלכה ליום שלישי ג' כסלו תשע"ח 21 בנובמבר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן לאה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתו

ברכות הריח – כל הנשמה תהלל יה

בגמרא במסכת ברכות (לה.) אמרו, "כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה, כאילו מעל". כלומר, מי שנהנה מהעולם הזה ואינו מברך ומודה לה' יתברך על מה שנהנה, הרי זה כאילו "מעל". ("מעל" - מלשון "מעילה", כמו אדם המועל בקדשים, שגוזל לעצמו איזה דבר השייך לבית המקדש וכדומה). וכבר הזכרנו את דברי הגמרא באריכות. וביאור הדבר הוא, שהאוכל בלא ברכה לא רק שעושה איסור בכך שלא בירך, אלא שאיסורו אף חמור כל כך כמו המועל בקדשים, שהרי הארץ כולה שייכת לה' יתברך.

בריח טוב לא שייכת "מעילה"
ובברייתא (היא משנה שנשתנה על ידי התנאים, אך לא הובאה בסדר המשניות, והובאה בגמרא), במסכת פסחים (דף כו.), אמרו, "קול מראה וריח, אין בהם משום מעילה". כלומר, אדם שבא והריח מן הקטורת שהיו מקטירים בבית המקדש (באופן האסור כמו שמבואר שם בגמרא), אינו נענש על כך כאדם המועל בקדשים, אף על פי שעשה איסור, משום שההרחה וכן הראייה והשמיעה, אינן הנאות ממשיות כל כך בכדי שהנהנה יחשב כמועל.

ומכאן לכאורה יש לנו ללמוד לעניין אדם שנהנה מריח טוב בלא ברכה, שאינו נחשב כמועל בקדשים, שהרי המריח אינו נחשב למועל, ולכן לכאורה אין לחייבו לברך על הנאת הריח.

כל הנשמה תהלל יה
ובאמת שמטעם זה, הוצרכו רבותינו בגמרא מנין לנו שיש חובה לברך על הריח הטוב?, ואמר רב, שדבר זה נלמד מן הפסוק בתהלים (פרק קנ) "כל הנשמה תהלל יה", איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף?, הוי אומר זה הריח. כלומר, ההנאה שיש מן הריח, אינה גשמית כמו הנאת האכילה, אלא היא דקה מאד, והיא הנאה רוחנית, שהנשמה נהנית ממנה, ולכן מן הפסוק "כל הנשמה תהלל יה", אנו למדים שיש לברך גם על הנאת ריח טוב.

כיצד מברכים על ריח טוב?
אם הריח נודף ממין עץ, (כגון ציפורן), מברך קודם שיריח "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא עצי בשמים". ואם היה מין עשב (כגון עלי מנטה ונענע), מברך עליו "בורא עשבי בשמים", ואם היה מפרי עץ הראוי לאכילה, (כגון אתרוג), מברך "הנותן ריח טוב בפירות".

ולכתחילה יש לברך על כל מין ומין, את הברכה הראויה לו. "עצי בשמים", או "עשבי בשמים", או "הנותן ריח טוב בפירות". אבל אם בירך אדם על איזה דבר שנותן ריח טוב, ברכת "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא מיני בשמים", יצא ידי חובתו. כי כל המינים שנותנים ריח טוב, נכללים בברכה זו.

ולכן יש דברים שאנו מסופקים מהי הברכה הראויה עליהם, ועליהם יש לברך "בורא מיני בשמים". וכפי שנבאר. (שלחן ערוך סימן רטז).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה