הלכה ליום רביעי כ"ב אלול תשע"ז 13 בספטמבר 2017

דברי מרן זצ"ל בחודש אלול לאחר מלחמת שלום הגליל

בשנת התשמ"ב, פרצה מלחמת שלום הגליל, ובערב ראש השנה בשנה ההיא, נשא מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל דברי התעוררות, שדומה כי הם ראויים באופן מיוחד לגבינו, על כן נביא בכאן את דברי רבינו זצ"ל (בתוספת מועטת), ישמע חכם ויוסף לקח.

הרפתקאות רבות כברו עלינו בשנה זו, במיוחד במבצע שלום הגליל, במלחמה עקובה מדם, שנהרגו למעלה משש מאות חיילי צבא ההגנה לישראל, בתוכם הרבה יראי שמים מרבים, ובמיוחד ארבעים חיילי ישיבות ההסדר. וזאת מלבד פצועי צה"ל, שרבים מהם נשארו נכים לכל ימי חייהם, בלי ידים או בלי רגלים, או שאבדו מאור עיניהם וכדומה. וזאת מלבד הרבה הרוגים ופצועים בתאונות הדרכים בכל ימות השנה, ואין לך יום שאין בו תאונות קטלניות.

וכשהאדם מתבונן, הלא ידע כי כל זה נגזר ונחתם ביום הכפורים. אילו היינו מתבוננים בשנה שעברה, והיינו יודעים איזו גזירה קשה מרחפת מעל ראשינו, ודאי היינו בוקעים שערי שמים בתפלותינו, לפני מלך מלכי המלכים, שיחוס על פליטתנו, ויצילנו מכף כל אויבנו.

וכן כל אלה שאינם עימנו עתה, (והם נמצאים בעולם האמת), אילו ידעו כי כך יקרה להם בשנה זו, נתאר לעצמינו כמה היו מתעוררים ביו הכפורים לשוב בתשובה שלימה, ולהתחנן בדמעות שליש לבטל הגזירה מעליהם. ובודאי שלא רק הם היו עושים כן, אלא כל בני משפחותיהם, אילו ידעו מה יקרה ליקירם בשנה זו, לא היו נחים ולא היו שוקטים עד שהיו מבטלים את הגזירה. אך מי יעמוד בסוד ה'.

ואשרי אדם החושב על זה בהקדם יום הכפורים, כי השב בינתיים מוחלים לו, ויחשוב האדם שמא הוא גם כן חס ושלום בכלל אלה שעתידים להסתלק במשך השנה, ויתפלל ויתוודה ויתחנן לפי ה' יתברך שיחדש עליו שנה טובה ומתוקה.

הנה קם לו האדם בבוקר רענן ובריא ושופע חיוכים, ואומר שלום למשפחתו, ולוקח את הרכב ונפרד מהם לשלום, (כשאינו יודע שזהו השלום האחרון שלו), על מנת לנסוע לתל אביב או לחיפה, והנה בצומת דרכים באה לקראתו משאית דוהרת ועוברת למסלול הנגדי ועולה על מכוניתו ומרסקת אותה והוא נופל שדוד. האם תיאר לעצמו שכך יהיה סופו? והרי אילו ידע שכך יקרה לו באותו היום, היה סוגר עצמו בשבעה מנעולים ולא היה יוצא מפתח ביתו. אבל עיני בשר לו, והוא בעצמו הלך לקראת המוות. כמו שאמרו בגמרא (סוכה נג.), שרגליו של האדם מוליכים אותו למקום בו הוא עתיד למות.

אבל מי שעיני שכל לו, יתבונן וידע, כי כולנו מצויים במקום סכנה, והעולם כולו רוגש סביבינו, ומי יודע מה ילד יום. ולא רק מבחינה בטחונית, אלא מכל בחינה שהיא, האדם זקוק לרחמי שמים מרובים, הן בלידת ילדיו, והן בגידולם וחינוכם, והן מצד הפרנסה והבריאות והשלום והשלווה, על הכל האדם צריך להתבונן ולדעת, כי הכל מסור בידי שמים, ובימים אלה נגזרים על האדם כל קורותיו במשך כל ימות השנה, וכל דבר שניתן בתפלה ותשובה וצדקה לשנותו בימים אלה מן הקצה אל הקצה, הלא לאחר ימי הדין נעשה הדבר קשה פי כמה וכמה.

אשרי אדם המקדים להתבונן במחשבות אלה, כדי להתעורר בתשובה, ושב ורפא לו. (וראה במאור ישראל, עמוד ד).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה