הלכה ליום רביעי י"א אלול תשע"ט 11 בספטמבר 2019

שליח ציבור

שאלה: במושב בו אנו גרים, מינו הגבאים שליח ציבור לתפלות הימים הנוראים, אדם שאינו זהיר במצוות. כיצד יש לנהוג?

תשובה: השליח ציבור, כלומר, החזן, העומד בתפלה בבית הכנסת, הרי הוא שליח כל הציבור לרצות ולהעביר את התפלות בין הקהל לבין אביהם שבשמים. לפיכך, צריך השליח ציבור בכל השנה כולה, ובפרט בימים הנוראים, להיות צדיק וישר ונקי מכל דופי.

וכתוב בסדר רב עמרם גאון (ח"ב סימן נה): ושאילו מקמי מתיבתא (ושאלו לפני חכמי הישיבה), שליח ציבור שמרננים אחריו בדברים רעים, מהו להעבירו ולהכניס אחר תחתיו? (כלומר, שליח ציבור שיצאו עליו שמועות מבוססות רעות, האם מותר לסלקו ממשרת החזנות?), ואתיבו הכי (והשיבו כך), וכי זו שאלה? הרי בודאי שהדין נותן להעבירו ולהכניס אחר תחתיו, כי הלא המרצה בין ישראל לאביהם שבשמים צריך להיות צדיק וישר ונקי מכל דופי, ואם אינו כן, כבר אמרו חכמים עליו (בתענית טז:), "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה", זה שליח ציבור שאינו הגון שיורד לפני התיבה. וזהו בשליח ציבור היורד לפני התיבה סתם, בכל ימות השנה, וכל שכן בראש השנה וביום הכפורים ובימי תעניות, שצורך להרבות בתחנונים וברחמים. עד כאן לשונו.

ולפיכך כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאדם שעובר עבירה, כגון שמגלח זקנו בסכין, או בתער, אסור למנותו שליח ציבור, ואפילו להיות שליח ציבור באקראי, ביום האזכרה של אביו או אמו, גם כן אין לאפשר לו, וכל שכן אם הוא מחלל שבת, ואפילו אם מחלל שבת שלא מתוך רשעות, הרי הוא פסול להיות שליח ציבור.

ואם גבאי בית הכנסת אינם מדקדקים במצוות כראוי, ומינו איש כזה לשליח ציבור, יש למצוא מקום אחר לתפלות הימים הנוראים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב (בספרו חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לז), שבמקרה שאין מקום אחר להתפלל, מוטב שכל אחד מן הקהל יתפלל בביתו ביחידות את תפלות הימים הנוראים מאשר להתפלל בבית הכנסת עם שליח ציבור העובר על מצוות התורה. והעוון על ביטול התפלה ברבים תלוי על צוואריהם של הגבאים הללו.

ואף על פי שיש מקום לדון לכף זכות את השליח ציבור, שלא עושה מעשיו מחמת רשעות, אלא מחמת בורות וכדומה, מכל מקום סוף סוף אין הוא ראוי לעמוד ולהיות מליץ יושר ופרקליט נאמן בין המתפללים לבין ה' יתברך. והרי זה כמבואר. ורק אם השליח ציבור חזר בתשובה שלימה, והדברים ניכרים באמת שתשובתו כנה, הרי שמותר להחזירו לתפקידו, ולהעמידו שליח ציבור בין ישראל לאביהם שבשמים.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

לקרוא פרשת זכור בעשרה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

האם שליח ציבור צריך לקרות ק"ש בטעמים מצד הדין או שזו מידת חסידות בלבד? כ"ה טבת תשע"ח / 12 בינואר 2018

גם השליח ציבור וגם כל אדם צריך לקרוא קריאת שמע בטעמים. וזהו דין לכתחילה אך לא מעכב בדיעבד.

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה