הלכה ליום רביעי י"א אלול תשע"ט 11 בספטמבר 2019

שליח ציבור

שאלה: במושב בו אנו גרים, מינו הגבאים שליח ציבור לתפלות הימים הנוראים, אדם שאינו זהיר במצוות. כיצד יש לנהוג?

תשובה: השליח ציבור, כלומר, החזן, העומד בתפלה בבית הכנסת, הרי הוא שליח כל הציבור לרצות ולהעביר את התפלות בין הקהל לבין אביהם שבשמים. לפיכך, צריך השליח ציבור בכל השנה כולה, ובפרט בימים הנוראים, להיות צדיק וישר ונקי מכל דופי.

וכתוב בסדר רב עמרם גאון (ח"ב סימן נה): ושאילו מקמי מתיבתא (ושאלו לפני חכמי הישיבה), שליח ציבור שמרננים אחריו בדברים רעים, מהו להעבירו ולהכניס אחר תחתיו? (כלומר, שליח ציבור שיצאו עליו שמועות מבוססות רעות, האם מותר לסלקו ממשרת החזנות?), ואתיבו הכי (והשיבו כך), וכי זו שאלה? הרי בודאי שהדין נותן להעבירו ולהכניס אחר תחתיו, כי הלא המרצה בין ישראל לאביהם שבשמים צריך להיות צדיק וישר ונקי מכל דופי, ואם אינו כן, כבר אמרו חכמים עליו (בתענית טז:), "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה", זה שליח ציבור שאינו הגון שיורד לפני התיבה. וזהו בשליח ציבור היורד לפני התיבה סתם, בכל ימות השנה, וכל שכן בראש השנה וביום הכפורים ובימי תעניות, שצורך להרבות בתחנונים וברחמים. עד כאן לשונו.

ולפיכך כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאדם שעובר עבירה, כגון שמגלח זקנו בסכין, או בתער, אסור למנותו שליח ציבור, ואפילו להיות שליח ציבור באקראי, ביום האזכרה של אביו או אמו, גם כן אין לאפשר לו, וכל שכן אם הוא מחלל שבת, ואפילו אם מחלל שבת שלא מתוך רשעות, הרי הוא פסול להיות שליח ציבור.

ואם גבאי בית הכנסת אינם מדקדקים במצוות כראוי, ומינו איש כזה לשליח ציבור, יש למצוא מקום אחר לתפלות הימים הנוראים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב (בספרו חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לז), שבמקרה שאין מקום אחר להתפלל, מוטב שכל אחד מן הקהל יתפלל בביתו ביחידות את תפלות הימים הנוראים מאשר להתפלל בבית הכנסת עם שליח ציבור העובר על מצוות התורה. והעוון על ביטול התפלה ברבים תלוי על צוואריהם של הגבאים הללו.

ואף על פי שיש מקום לדון לכף זכות את השליח ציבור, שלא עושה מעשיו מחמת רשעות, אלא מחמת בורות וכדומה, מכל מקום סוף סוף אין הוא ראוי לעמוד ולהיות מליץ יושר ופרקליט נאמן בין המתפללים לבין ה' יתברך. והרי זה כמבואר. ורק אם השליח ציבור חזר בתשובה שלימה, והדברים ניכרים באמת שתשובתו כנה, הרי שמותר להחזירו לתפקידו, ולהעמידו שליח ציבור בין ישראל לאביהם שבשמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם שליח ציבור צריך לקרות ק"ש בטעמים מצד הדין או שזו מידת חסידות בלבד? כ"ה טבת תשע"ח / 12 בינואר 2018

גם השליח ציבור וגם כל אדם צריך לקרוא קריאת שמע בטעמים. וזהו דין לכתחילה אך לא מעכב בדיעבד.

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה