הלכה ליום רביעי י"א אלול תשע"ט 11 בספטמבר 2019

שליח ציבור

שאלה: במושב בו אנו גרים, מינו הגבאים שליח ציבור לתפלות הימים הנוראים, אדם שאינו זהיר במצוות. כיצד יש לנהוג?

תשובה: השליח ציבור, כלומר, החזן, העומד בתפלה בבית הכנסת, הרי הוא שליח כל הציבור לרצות ולהעביר את התפלות בין הקהל לבין אביהם שבשמים. לפיכך, צריך השליח ציבור בכל השנה כולה, ובפרט בימים הנוראים, להיות צדיק וישר ונקי מכל דופי.

וכתוב בסדר רב עמרם גאון (ח"ב סימן נה): ושאילו מקמי מתיבתא (ושאלו לפני חכמי הישיבה), שליח ציבור שמרננים אחריו בדברים רעים, מהו להעבירו ולהכניס אחר תחתיו? (כלומר, שליח ציבור שיצאו עליו שמועות מבוססות רעות, האם מותר לסלקו ממשרת החזנות?), ואתיבו הכי (והשיבו כך), וכי זו שאלה? הרי בודאי שהדין נותן להעבירו ולהכניס אחר תחתיו, כי הלא המרצה בין ישראל לאביהם שבשמים צריך להיות צדיק וישר ונקי מכל דופי, ואם אינו כן, כבר אמרו חכמים עליו (בתענית טז:), "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה", זה שליח ציבור שאינו הגון שיורד לפני התיבה. וזהו בשליח ציבור היורד לפני התיבה סתם, בכל ימות השנה, וכל שכן בראש השנה וביום הכפורים ובימי תעניות, שצורך להרבות בתחנונים וברחמים. עד כאן לשונו.

ולפיכך כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאדם שעובר עבירה, כגון שמגלח זקנו בסכין, או בתער, אסור למנותו שליח ציבור, ואפילו להיות שליח ציבור באקראי, ביום האזכרה של אביו או אמו, גם כן אין לאפשר לו, וכל שכן אם הוא מחלל שבת, ואפילו אם מחלל שבת שלא מתוך רשעות, הרי הוא פסול להיות שליח ציבור.

ואם גבאי בית הכנסת אינם מדקדקים במצוות כראוי, ומינו איש כזה לשליח ציבור, יש למצוא מקום אחר לתפלות הימים הנוראים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב (בספרו חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לז), שבמקרה שאין מקום אחר להתפלל, מוטב שכל אחד מן הקהל יתפלל בביתו ביחידות את תפלות הימים הנוראים מאשר להתפלל בבית הכנסת עם שליח ציבור העובר על מצוות התורה. והעוון על ביטול התפלה ברבים תלוי על צוואריהם של הגבאים הללו.

ואף על פי שיש מקום לדון לכף זכות את השליח ציבור, שלא עושה מעשיו מחמת רשעות, אלא מחמת בורות וכדומה, מכל מקום סוף סוף אין הוא ראוי לעמוד ולהיות מליץ יושר ופרקליט נאמן בין המתפללים לבין ה' יתברך. והרי זה כמבואר. ורק אם השליח ציבור חזר בתשובה שלימה, והדברים ניכרים באמת שתשובתו כנה, הרי שמותר להחזירו לתפקידו, ולהעמידו שליח ציבור בין ישראל לאביהם שבשמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם שליח ציבור צריך לקרות ק"ש בטעמים מצד הדין או שזו מידת חסידות בלבד? כ"ה טבת תשע"ח / 12 בינואר 2018

גם השליח ציבור וגם כל אדם צריך לקרוא קריאת שמע בטעמים. וזהו דין לכתחילה אך לא מעכב בדיעבד.

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה