הלכה ליום רביעי כ' אלול תש"פ 9 בספטמבר 2020

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן.

וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכמו שאמרו בגמרא (נדה ל:), שאפילו כל העולם אומרים עליך שאתה צדיק, היה בעיניך כרשע. משום שאם ידמה אדם בעיני עצמו שהוא צדיק, הרי יחדל מקיום המצוות וממעשים טובים, כי יאמר בלבו, מה עוד חובתי ואעשנה? לכן על כל אדם לחשוב עצמו שאינו צדיק, ולהמשיך להתאמץ עוד ועוד בעבודת ה', לעלות במעלות גדולות כפי כחו וכפי שורש נשמתו ומעלתו.

וכמו כן אסור לו לאדם לחשוב את עצמו לרשע. שאם כן, יתייאש מלקיים מצוות ומעשים טובים, וכמו שאמר אלישע בן אבויה, (שחטא, וטעה, כי חשב שאין לו אפשרות לחזור בתשובה), שהואיל והגדיל פשע וכבר אין לו חלק לעולם הבא, לכל הפחות ברצונו ליהנות מהעולם הזה. ובודאי שטעות גדולה היתה בידו, ואיבד בעבורה טובה נצחית, שאם היה מתאמץ וחוזר בתשובה שלימה, היו מקבלים אותו, והיה מגיע למעלה שלא זכה להגיע אליה.

הלכך, כל אדם יחשוב עצמו בינוני, שאינו, לא רשע ולא צדיק. וכדמיון לזה, אדם אחד בא לפני חכם, ושאל מה מצבו, אמר לו החכם, בינוני אתה. ואם כן, שאל השואל, מה עלי לעשות בכדי להיות צדיק? אמר לו החכם, לך ותעשה מצוה אחת ותכריע את עצמך לכף זכות, ותהיה צדיק. הלך אותו האיש, ועשה מצוה חשובה של מצות צדקה. חזר בפני החכם, ושאל שוב, האם אני צדיק?, ענה לו החכם, לא, עדיין בינוני אתה. אמר לו אם כן מדוע אמרת לי מקודם שאני בינוני? אמר לו, לפני שעה אמרתי שאתה בינוני, מפני הכבוד, כדי לא לפגוע בך, אבל באמת, עוד היתה חסרה לך מצות הצדקה בכדי להיות בינוני, וכעת, בינוני אתה.

הלך האיש לבית המדרש, וישב ללמוד תורה כמה שעות בחשק רב. חזר בפני החכם, אמר לו, כעת אני צדיק? אמר לו החכם, לא. עדיין אתה בינוני. אמר לו, והרי עשיתי מצוה נוספת, אמר לו, לפני כן היו חסרות לך שתי מצות בכדי להיות בינוני, וכעת בינוני אתה. וכן הלאה.

לכן אמרו, "לעולם" יראה אדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי, שאם כך יחשוב תמיד, יוסיף עוד מצוות ומעשים טובים, עד שבסופו של דבר יהיה צדיק אמיתי.

והנה כעת אנו עומדים על סף ימי התשובה, מתנה גדולה שנתן לנו השם יתברך, ימי חודש הרחמים והסליחות. וכל אדם יתבונן עם עצמו, לראות מה מצבו מבחינת עבודת ה' שלו. שהרי אין בידינו אפשרות לדעת באמת מה מצבינו. כי אפילו אדם ירא אלהים בתכלית, ועושה מצות בכל עת, אינו יודע מה יהיה עליו, אם צדיק הוא ומזומן לחיי העולם הבא, או שמא, עתידים לדקדק איתו על מעשים שונים שעשה שלא כהוגן וידונו אותו ברותחים ח"ו. ולכן החי יתן אל לבו, להתחזק ככל האפשר, ולא לתת לימי האלול הבאים עלינו טובה לעבור כאילו לא קרה דבר. ורק אדם שזוכר את מהות הימים הללו, ומקבל עליו איזה קבלות טובות, ומתחזק גם באופן כללי בכל עניני יראת השם, הוא שיהיה ראוי אחר כך להכתב לחיים טובים ולשלום, לזכות לשנה טובה ומבורכת, בחיים של תורה ויראת שמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להתפלל בקול בשמונה עשרה כאשר הדבר מאוד יועיל לו לכוון בתפילה ? השאלה היא באופן שאין אחרים שומעים אותו אלא שהוא מתפלל יחיד [כמו בתקופה זו]. כ' אלול תש"פ / 9 בספטמבר 2020

לפי דעת מרן השלחן ערוך ומרן רבינו זצ"ל, מותר לעשות כן. אבל בדברי המקובלים יש מחלוקת בדבר. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה