הלכה ליום חמישי כ"ב תמוז תשע"ט 25 ביולי 2019

תפלת חנה – מכת צפרדע

בספר שמואל (פ"א) מובא המעשה אודות חנה אשת אלקנה אשר לא היו לה ילדים, וכשעלתה חנה אל משכן ה' בשילה, בכתה במר לבבה ונדרה נדר לה', שאם היא תזכה לבן, הרי היא תקדישו לעבודת ה' כמו שמבואר שם.

ובסוף תפילתה נתברכה על ידי עלי הכהן שהיה גדול הדור, שה' ימלא את שאלתה. ויהי לתקופות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל, כי מה' שאלתיו. וממנו גדל שמואל הנביא. ונאמר שם בפסוק אודות תפלת חנה "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ".

ובגמרא במסכת ברכות (לא.) אמר רב המנונא, כמה הלכתא גברוותא (כמה הלכות חשובות) איכא למשמע מהנך קראי דחנה (יש ללמוד מהפסוקים של חנה).

"וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות" מכאן למתפלל שצריך שיחתוך בשפתיו, כלומר שלא יתפלל רק בהרהור הלב אלא יבטא את התפילה בשפתיו ממש.

"וקולה לא ישמע", מכאן שלא ישמיע את קולו בתפילתו (בתפילת העמידה) ותניא, המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, שמראה כאילו אין הקדוש ברוך הוא שומע תפילה בלחש. המגביה קולו בתפילתו הרי זה (נוהג בדרך) מנביאי השקר, שנאמר בהם (מלכים פ י"ח) ויקראו בקול גדול.

ויש אומרים שמה שאמר רב המנונא שלא ישמיע קולו בתפילתו, פירוש הדבר, שצריכה התפילה להיות בלחש עד שלא תִּשָּׁמַע אפילו לאזניו של המתפלל בעצמו. ומכל מקום בתלמוד שלנו (הבבלי) ובתלמוד ירושלמי, מוכח שלא נאסרה אלא השמעת הקול בתפילה לאנשים אחרים, אבל המתפלל בעצמו יכול להשמיע לאזניו.

ואדרבא, הטור כתב, שהדעת נותנת שיותר טוב להשמיע לאזניו, כי אז יוכל לכוין יותר. וכך כתב הרמב"ם: "לֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, וְלֹא יִתְפַּלַּל בְּלִבּוֹ, אֵלָא מְחַתֵּךְ הַדְּבָרִים בִּשְׂפָתָיו, וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ בְּלַחַשׁ, וְלֹא יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ (לאחרים)". וכן פסק הרשב"א, שלכתחילה מצוה להשמיע לאזניו, וכן פסק מרן השלחן ערוך, וכן האריך בזה להלכה ולמעשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שלכתחילה יש להשמיע לאזניו מה שמתפלל, וכמבואר.

(ואף על פי שבספר בדק הבית כתב מרן השלחן ערוך שמדברי הזוהר נראה שנכון שלא ישמיע קולו אפילו לאזניו, מכל מקום העיקר להלכה כמו שפסק בספרו שלחן ערוך שנתחבר אחרי ספר בדק הבית, ובו פסק מרן שצריך להשמיע לאזניו, וזאת משום שמרן חזר בו וראה שאין הכרח מדברי הזוהר לומר שלא ישמיע לאזניו.)

לכן לסיכום למדנו, שיש להשמיע את הקול בלחש בשעת תפלת העמידה.

ובענין זה דרש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, על מה שנאמר בתורה לאחר שהכה ה' את מצרים במכת "צפרדע", ושם נאמר: " וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה". ויש לשאול, מדוע בשאר המכות לא נאמר "ויצעק משה", ורק במכת צפרדע הוצרך משה רבינו לצעוק? והשיב מרן זצ"ל, מפני שיש לנו דין, שהמתפלל צריך להשמיע לאזניו, אך אז קרקרו הצפרדעים בקול גדול, עד שלא יכול היה משה לשמוע את עצמו, ולכן הוצרך לצעוק כדי להשמיע לאזניו. (והובא בספר שבחי אומר עמוד פא).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה