הלכה ליום חמישי י' טבת תשע"ח 28 בדצמבר 2017

הליכה בשבת לצורך מוצאי שבת

שאלה: האם מותר ללכת בשבת, לקראת צאתה, לחנות מסויימת (בחוץ לארץ), כדי שמיד בצאת השבת ניתן יהיה להכנס לחנות לקנות איזה דבר?

תשובה: נאמר בספר ישעיה (נח, יג), "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וכו', אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וכו', כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".

ופירשו רבותינו במסכת שבת ובמסכת עירובין (שבת קיג. עירובין לח:), "אם תשיב משבת רגלך", שלא יהיה הילוכך של שבת כהילוכך של חול. "עשות חפצך", שלא יהלך אדם בסוף שדהו בשבת לידע מה היא צריכה לאחר השבת. כלומר, אסור לאדם ללכת לשדה שלו בשבת, כדי לראות מה יצטרך לעשות בה לאחר השבת, לחרוש ולהשקות וכדומה.

ומסיים הפסוק, "כי פי ה' דיבר", כלומר, דין זה, שאסור לאדם להלך בשדהו בשבת, אינו גזירת חכמים, אלא איסור ממש, כי כן צוה ה' למשה רבינו בהר סיני, ומאז היה הדבר בגדר "הלכה למשה מסיני", עד שבא הנביא ישעיה וכתב את הדברים בפירוש. (חזון עובדיה חלק ששי עמוד א).

ומכאן אנו למדים, שאסור לאדם ללכת בשבת ולעמוד סמוך לחנות כלשהי על מנת לקנות בה מיד לאחר השבת. ואפילו אם אין הוא נושא עליו מעות (כסף) כדי לקנות, בכל זאת הדבר אסור, כי הדבר ברור שטעמו שעומד שם, הוא בכדי להכנס לחנות מיד לאחר השבת, והקניה בשבת היא ענין האסור בשבת, ולכן אסור לעשות כן. ורק לאחר צאת השבת, יוכל ללכת ולעשות רצונו.

ויש להוסיף, שאם כוונת אותו אדם לקנות איזה דבר לצורך מצוה, כגון לצורך הכנסת כלה וכיוצא בזה, מותר להתכונן בשבת כדי לקנות במוצאי שבת. שהרי נאמר "עשות חפצך ביום קודשי", שאסור לאדם לעשות את "חפציו", כלומר, עניניו הפרטיים, אבל "חפצי שמים", כלומר, ענין שהוא לצורך מצוה, מותר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה