הלכה ליום ראשון ט' שבט תשע"ז 5 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה והצלחה עבור

דניאל יצחק בן יעל בתושח"י

שה' יתברך ישלח דברו וירפאהו, ויהיה דיבורו שוטף ומוצלח,
ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח

הוקדש על ידי

משפחתו

ט"ו בשבט – האתרוג של מרן זצ"ל בקהיר

יום ט"ו בשבט
בליל שבת הבא עלינו לטובה, יחול ליל ט"ו בשבט. וישנם מנהגים מיוחדים של ליל ט"ו בשבט, כמו שהזכרנו בשנים שעברו. ועתה נחזור בקצרה על חלק מהדברים. ובהמשך הדברים בעזרת ה', נבאר כיצד יש לנהוג בשנה כזו, שליל ט"ו בשבט חל בליל שבת.

איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר
אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט, (בשנה זו בלאו הכי אסור להתענות ביום זה משום שהוא חל בשבת). ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובזוהר מדברים הקשורים ביום זה, והגאון רבי יעקב רקח זצ"ל, הדפיס ספר מיוחד לליל ט"ו בשבט בשם "פרי עץ הדר". וגן בספר "לשון חכמים" שחיבר רבינו הבן איש חי, יש נוסח מיוחד לכבוד ליל ט"ו בשבט. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש ללמוד ב"הבנה" ככל האפשר, ולא בקריאה בלא הבנה, ובפרט יש ללמוד בהלכות השייכות לדיני ט"ו בשבט בענייני ערלה תרומות ומעשרות, ולהשתדל כאמור ללמוד בהבנה את הדברים, ולא בקריאה בלבד, כי אם קורא בלא להבין, לא נחשב ללימוד כלל, ורק בקריאת הזוהר הקדוש, אף שאינו מבין, מכל מקום נחשב לימוד.

מנהג אכילת הפירות
נוהגים להרבות באכילת פירות של אילנות בליל ט"ו בשבט, להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות, ולברך עליהם ברכות הראויות להם, ומנהג זה נזכר גם בדברי כמה מקובלים, ומנהג יפה הוא.

בדיקת הפירות מן התולעים
פירות שמצויים בהם תולעים צריך שיפתחם ויבדקם לפני שיברך עליהם ברכת הנהנין, וצריך להיזהר מאד בבדיקת הפירות שמוחזקים בתולעים, מפני שהוא איסור חמור, שהאוכל תולעת חייב חמישה לאווין (פסחים כד.). והרי זה משקץ נפשו ומטמא לבו מעבודת השם יתברך. וכבר העיר לנכון הגאון רבי חזקיה די סילווא (בעל "פרי חדש") על הדרשנים שמרבים לדרוש אך ורק בדברי אגדות פשטים ורמזים, ואינם מוכיחים את העם על איסור תולעים וכיוצא בזה, שאיסורם חמור מאד.

ובפרט יש להיזהר בענייני תולעים, בפירות המצויים בתקופת ט"ו בשבט והם מיובשים, כגון תאנים מיובשות, שכידוע הן מוחזקות בתולעים, ובדיקתן קשה מאד. והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר.

ברכת שהחיינו על פרי חדש
על פרי חדש (דהיינו פרי שלא אכל ממנו באותה עונה) מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ויש להקדים ברכת הנהנין של הפרי, לפני ברכת שהחיינו, משום שכלל יש בידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם", ולכן, ברכת הפרי שהיא באה בתדירות גבוהה יותר, הרי היא קודמת לברכת שהחיינו שאינה תדירה כל כך.

ואם יש לפניו שני מיני פירות חדשים, די בברכת שהחיינו אחת לשניהם, והיינו דווקא באופן ששני הפירות לפניו, אבל אם אחד מהם אינו לפניו, יברך ברכת שהחיינו על כל מין ממיני הפירות.

להתפלל על אתרוג נאה
יש נוהגים להתפלל ביום ט"ו בשבט שיהיה להם אתרוג מהודר לחג הסוכות, ואף שיש מפקפקים במנהג זה, מכיון שביום ט"ו בשבט לא נגזר דין האילנות ממש, מכל מקום יש קצת טעם למנהג, ולמעשה נהגו בו גדולים וטובים. וכן הנהיג רבינו יוסף חיים זצ"ל, אשר ידע סודות התורה, ומשמעות כל זמן וזמן, ומצא לנכון לכתוב כן בספרו.

האתרוג של מרן זצ"ל בקהיר
וכאן המקום לספר, שכאשר כיהן מרן זצ"ל כאב בית הדין בקהיר, בראשית שנת התש"ט (1948), עזר לו ה' יתברך באופן מופלא לקיים את כל מצוות התורה כהלכתן. ובימים ההם, פרצה מחלוקת עזה בין מדינת ישראל החדשה לבין מדינת מצרים, ולרגל המלחמה, נסגרו הגבולות בין המדינות, אין יוצא ואין בא, ומאחר וכך, נראה היה כי באותה שנה לא יוכלו יהודי מצרים ומרן זצ"ל בראשם להשיג להם אתרוגים, והיה מרן זצ"ל דואג על הדבר ומצפה לרחמי ה' שיזמין לו אתרוג גם בשנה זו.

ואמנם דאגתו לא ארכה זמן רב, כי מעשה היה, ובאותם הימים נשלחה אוניה נושאת כמה ארגזים מלאים אתרוגים מארץ ישראל לחוץ לארץ, ומאת ה' היתה זאת, שבעת הפלגתה, טעה רב החובל והוליך את הספינה אל עבר הים, לתוך השטח הטריטוריאלי של מצרים. כשראו אנשי משמר החופים המצרי את האוניה הישראלית, מיהרו לתפוס אותה, והחרימו את כל הסחורות שעליה, ובכללם האתרוגים. ומאחר והמצרים לא ידעו מהם הפירות הללו, שאלו וחקרו, עד החליטו להעביר אותם אל ראשי הקהילה היהודית בקהיר שיעשו בהם כרצונם, וכך זכה מרן זצ"ל וכל צאן מרעיתו ליטול ארבעת המינים כהלכה בשמחה ובטוב לבב. (אביר הרועים ח"א עמוד 213).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש באתרוג זה דין "לכם"? האם בכה"ג יש יאוש כאשר הקטיף נעשה בידי ישראל? י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

בענין זה בדיוק דן מרן זצ"ל לגבי האתרוגים, כפי שתראה באביר הרועים חלק א.

מניין לרב ש:   "בקריאת פסוקי התורה בלי הבנה כלל, אין כמעט תועלת כלל." 
הרמח"ל (בדרך ה') מביא שיש תועלת בכתבי הקודש אפילו רק מעצם דיבורם.
כמובן שהוא מחלק בין מי שמשכיל להבין את הכתוב למי שלא, אבל מניין לרב שזה כמעט בכלל ללא תועלת? כ"ד שבט תשע"ג / 4 בפברואר 2013

הכוונה היא, שמי שיכול ללמוד דברים אחרים, הרי שאם ישב ויקרא פסוקים ללא הבנה, זהו "ביטול תורה באיכות", מאחר ויכול באותו זמן ללמוד תורה ברמה גבוהה יותר, ושכר לימוד התורה כשלומדים ברמה גבוהה יותר, הוא גדול יותר, כמו שהוא פשוט בסברא, וכמו שכתב הגאון רבי משה פינשטיין בספרו דברות משה על מסכת קידושין (בסימן העוסק בבן עזאי). לכן כתכנו שכמעט אין תועלת בזה, משום שיש אומרים שיש בזה תועלת כל שהיא. מלבד זאת, מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א האריך בנדון זה בתשובה שנכתבה בימי בחרותו (ואין אנו יודעים אם עוד הוא עומד בדעתו כפי שכתבה בזמן ההוא), וכתב שלדעתו אין זה בכלל תלמוד תורה כלל. ורק לעמי הארצות לגמרי, שאינם יכולים ללמוד שום דבר אחר, יש לומר להם שילמדו חומש או דבר אחר אף בלא הבנה.

כתבתם: "ולהשתדל כאמור ללמוד בהבנה את הדברים, ולא בקריאה בלבד, כי אם קורא בלא להבין, לא נחשב ללימוד כלל, ורק בקריאת הזוהר הקדוש, אף שאינו מבין, מכל מקום נחשב לימוד."
האם בקריאת תהילים, או פרשת השבוע, לא נחשב לימוד תורה בלא הבנה כלל? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

בקריאת תהלים יש תועלת, אבל ראוי מאד לכוין כמה שניתן את פירוש המילים.
בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, יש טעם, גם למי שאינו מבין את הקריאה, שחייב בה מתקנת חז"ל, אפילו אם אינו מבין. ונכון מאד שיקרא גם תרגום לשפה שהוא מבין.
בקריאת פסוקי התורה בלי הבנה כלל, אין כמעט תועלת כלל. ולכן יקרא דברים אחרים בהבנה.

לגבי תולעים - מה הדין לגבי מציאות מזערית הנראית לעין אבל הבחנת התולעת היא רק ע"י מיקרוסקופ? 
כי רוב התולעים של היום כמו בתותים וכנימות הדרים, הם מסוג זה. ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב,

תולעים שאינן נראות כלל וכלל אלא במיקרוסקופ, אינן אסורות באכילה. אבל מצוי מאד בפירות, תולעים שנראות בעין, וצריך להזהר בזה כפי שכתבנו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה