הלכה ליום שני י"ד טבת תשע"ח 1 בינואר 2018

בירך על מאכל, ואחר כך רוצה לאכול עוד

שאלה: אדם שבירך על מאכל, ואחר כך רצונו לאכול מאכל אחר, שברכתו שווה למאכל הראשון. כגון, בירך על תפוח ואכל ממנו, ואחר כך רוצה לאכול תפוז. האם עליו לחזור ולברך על התפוז או לא?

תשובה: בנדון זה ממש, כתב מרן השלחן ערוך (סימן רו ס"ה):  "מי שבירך על פירות שלפניו, ואחר כך הביאו לו יותר מאותו המין (הסוג), או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון, אין צריך לברך". עד כאן.

בירך על תפוח, ואחר כך רצה לאכול פרי הדר
ודוגמא לדבר, מי שהיה אוכל תפוח (שברכתו היא "בורא פרי העץ"), ובירך עליו ואכל, ואחר כך הובא לפניו תפוז, אינו חוזר לברך "בורא פרי העץ" על התפוז, משום שהוא נפטר כבר מברכה זו, בברכה שבירך על התפוח.

ומקור הדין, שמי שבירך על מין מאכל אחד, אינו חוזר לברך כשמביאים לפניו מין אחר שברכתו כראשון, הוא מדברי הרשב"א (ברכות מא:) בשם בעל המאור. ועוד.

אולם יש חולקים על דברי הרשב"א הללו, ובהם ספר ה"כל בו", שהביא מרן בבית יוסף, שסובר שעליו לחזור ולברך על הפירות שהובאו אחר כך, מאחר ולא היו לפניו בשעה שבירך.

ולפיכך לכתחילה, כדי לצאת מידי כל ספק, נכון שבשעה שמברך על הפירות הראשונים שאוכל (התפוח), יכוין לפטור בברכתו גם את הפירות שיובאו אחר כך. אבל מעיקר הדין, אף שלא כיון על הפירות שיובאו לפניו אחר כך, לא יברך עליהם.

הובאו לפניו משקאות לאחר שבירך על מאכלים 
ודין זה שייך אפילו במאכל ומשקה שברכתם שווה, וכגון שהיה אוכל דגים, שברכתם "שהכל נהיה בדברו", ואחר כך הביאו לפניו מים או מיץ שברכתם "שהכל נהיה בדברו", אינו חוזר לברך על המשקה, שהרי נפטר מברכתו בברכת הדגים.  (ראה בשו"ת אוצרות יוסף חלק עשירי סוף סימן ח).

אם היה המין השני חשוב יותר מהמין הראשון 
כל מה שכתבנו, שאם בירך על מין אחד, אינו חוזר לברך על המין שיובא לפניו אחר כך, זהו דוקא כשאין המין השני חשוב יותר מן הראשון, כגון תפוחים ותפוזים שהזכרנו, אבל אם המין השני חשוב יותר מן הראשון, וכגון שהביאו לפניו אחר כך תמרים, יכול לברך שוב על התמרים.

וטעם הדבר, כתב הרשב"א, משום אין הפרי השני החשוב (כלומר התמר) נפטר בברכת הראשון שאינו חשוב כמוהו. והעתיק דבריו מרן בבית יוסף. ואף שיש אומרים שלהלכה אין לחזור ולברך על הפרי החשוב, וטעמם הוא מפני שדברי הרשב"א לא הובאו להלכה בשלחן ערוך, מכל מקום כתב בשו"ת שער אשר, שדברי הרשב"א מוסכמים לכל הדעות, ואין חולק עליהם, ומה שמרן לא הביאם בשלחן ערוך, אין זה משום שאינו סובר כדעת הרשב"א. ולפיכך יש לחזור ולברך על הפרי החשוב שנית. וכן פסק בספר בן איש חי.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, כתב שהרוצה לחזור ולברך כדעת הבן איש חי, על פי דברי הרשב"א, לא הפסיד, ויכול לחזור ולברך שנית.

אולם אם כיון בתחילה כשבירך, גם על הפרי השני החשוב, בודאי שאינו חוזר לברך עליו שוב, שאז כבר נפטר בברכת הראשון. (הליכות עולם פרשת בלק אות ב).

ולסיכום: מי שבירך על מאכל, כגון תפוז, והובא לפניו אחר כך מאכל אחר שברכתו שווה למאכל הראשון, כגון תפוח, אינו חוזר לברך על התפוח. וטוב שבשעה שמברך על המאכל הראשון, יכוין בפירוש לפטור מברכה את כל מה שיובא לפניו אחר כך. ואם הפרי שהובא אחר כך, הוא משבעת המינים, כגון תמר, יחזור לברך גם על הפרי השני. ואם כיון מתחילה לפטור גם את התמר, אינו חוזר לברך עליו שוב.

שאלות ותשובות על ההלכה

ברכתי שהכל ושתיתי ואחר כך יצאתי ושתיתי במקום אחר שוב. האם צריך לברך שוב? ז' אב תשע"ח / 19 ביולי 2018

אם יצאת לרשות אחרת, כגון לבית אחר, יש לחזור ולברך.

בעניין ברכה ראשונה-אם בירכתי על מאכל מסוים ולא כיוונתי לפטור שאר המאכלים של אותה ברכה ואחרי כמה דקות הוצאתי מהארון מאכל שלא היה מונח לפני מאותה ברכה, האם אני צריכה לברך שוב? א' אייר תשע"ח / 16 באפריל 2018

אין לברך שוב.

רציתי לשאול אם אוכל או שותה משהו שברכתו שהכל ואחר כך רוצה לאכול משהו שברכתו מזונות. האם צריך לברך מזונות או שברכת שהכל פוטרת בדיעבד גם את שאר הברכות הנמוכות יותר? י"א שבט תשע"ד / 12 בינואר 2014

ברכת שהכל אינה פוטרת את המאכל שיבוא אחר כך. ויש לברך עליו

כתבתם שמי שברך על תפוח ולאחר שאכל רצה לאכול תפוז (ולא היה בדעתו על התפוז כשברך) לא יברך על התפוז, ואין חילוק בזה לבין בעל הבית לאורח.
האם זה נכון גם כשהתפוז לא היה כלל בבית (כגון שאשתו באה מן השוק)? ובמידה וכן מברך במצב כזה, האם במצב שלבעל הבית אין שמץ של מושג מה יש במקרר, כשאשתו מביאה לו תפוז מהמקרר, האם נגיד שזה דומה לבאה מן השוק ויברך או שבכל זאת לא יברך? י"א שבט תשע"ד / 12 בינואר 2014

אין שום חילוק בזה אם התפוז היה בבית אם לאו, ואפילו הובא מן השוק.

האם ההלכה (שלא יברך על המין השני) מדברת רק על אורח/אדם שאינו יודע מה יגישו בפניו, או אפילו על בעל הבית עצמו?
שהרי על פי מה שידענו עד היום הוא:  שאם אכל פרי מסויים ולא חשב לאכול מין אחר ואח"כ רצה לאכול את האחר מברך עליו, כיון שלא היתה דעתו לאוכלו, האם נכון הדבר או לא? ה' שבט תשע"ב / 29 בינואר 2012

אין חילוק בין אורח לבין סתם אדם בפרט זה. החילוק ביניהם, הוא לענין אורח לאחר סילוק שלחן, כגון שסילקו את המפה, ואחר כך הוגשו מאכלים אחרים, שאם הוא אורח אינו חוזר לברך, מה שאין כן בשאר אדם.
ועוד חילוק יש בזה, שאם המאכל שמגיע אחר כך הוא חשוב יותר מן המאכל הראשון, וכגון שהובא לפניו תפוז, ושוב הובא לפניו תמר, בסתם אדם יצטרך לחזור ולברך כמו שכתבנו, ואם הוא אורח אינו חוזר לברך, כיון שסומך על דעת בעל הבית. וכמו שפסק משנה ברורה.

לגבי ההלכה המצורפת לשאלה, האם יש חילוק בזה בין אחר שהביא לפניו מאכל\משקה חדש (שלא היה לפניו בשעה שברך) שברכתו זהה, ובין שהוא הביא מאכל\משקה חדש, שלא הייתה דעתו לאוכלו מתחילה? ה' שבט תשע"ב / 29 בינואר 2012

אין חילוק בדבר. שכל שבירך על איזה דבר, ואחר כך הובא לפניו מין אחר שברכתו שוה, אינו מברך עליו. וכפי שכתבנו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה