הלכה ליום ראשון כ"ח תשרי תש"פ 27 באוקטובר 2019

תנאי לטלטול הנרות

בהלכה הקודמת ביארנו, ששלהבת הנר הבוערת בשבת, אסורה בטלטול באופן מוחלט. ומחמת השלהבת, גם כל הבסיס של השלהבת, שהוא כוסות הזכוכית, או המגש שתחתיהם, וכל כיוצא בזה, הכל אסור בטלטול בשבת. ואפילו לאחר שיכבו הנרות, אסור לטלטל את הכלי שתחתיהם בשבת, משום שהזמן הקובע לענין איסור מוקצה, הוא זמן "בין השמשות" בכניסת השבת, והבאנו שכן פסק מרן השלחן ערוך (באורח חיים סימן רעט).

ועתה נדון, מה הדין כאשר אדם עשה "תנאי" מפורש, שלפני כניסת השבת אמר: "הריני מתנה, שלאחר שיכבו הנרות, יהיה מותר לי לטלטל את הכלים שתחתיהם", האם תנאי זה מועיל מצד ההלכה או לא?

ואמנם נחלקו רבותינו הראשונים בדבר. שלדעת הרמב"ן והר"ן והרשב"א, אם עשו "תנאי" מפורש לפני כניסת השבת, שלאחר שיכבו הנרות יהיה מותר לטלטל את ה"הבסיס" שלהן, כלומר, המגש או הכוסות וכדומה, הרי שמיד לאחר שיכבו הנרות מותר לטלטל את הכלים הללו. וכדבריהם פסק מרן השלחן ערוך (סימן רעט ס"ד).

אבל התוספות והאור זרוע כתבו שתנאי כזה אינו מועיל כלל. וכן פסק הרמ"א בהגהת השלחן ערוך. (וטעמי הראשונים בזה, מבוארים במקורותיהם).

ולמעשה, הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן השלחן ערוך, פוסקים בזה להקל, וכל שעשו תנאי מפורש קודם כניסת השבת, שיהיה מותר אחר כך לטלטל את הכלים, התנאי מועיל. אבל למנהג האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, (שהולכים תמיד לפי הוראות הרמ"א), אין להקל בדבר. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"א עמוד רנט).

אולם יש להוסיף, שגם למנהג האשכנזים, אם עשו תנאי שיוכלו לטלטל אחר כך את הכלים, מותרים לעשות כן כאשר הטלטול הוא "לצורך גופו או מקומו", כלומר, כשיש צורך להעביר את הכלים לצורך שימוש של היתר, או מפני שצריכים את מקומם. ורק שלא לצורך כזה עליהם להחמיר. (חזון עובדיה ח"א עמוד רסא).

והתנאי לענין זה, מועיל לעשותו פעם אחת בכל שנה לכל שבתות השנה. ובשו"ת פלא יועץ (סימן יב) כתב, שמנהג אנשי ביתו לעשות תנאי זה בכל שבת "תשובה", שקודם יום הכפורים.

שאלות ותשובות על ההלכה

במנורת שבת, שיש לה תריס לנורה, האם מותר לכוון את כיוון ההארה? כ"ח חשון תש"פ / 26 בנובמבר 2019

אם מזיז רק את התריס, מותר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה