הלכה ליום חמישי כ"ה תשרי תש"פ 24 באוקטובר 2019

טלטול נרות בשבת

שאלה: האם מותר בשבת, להזיז את נרות השבת ממקום למקום?

תשובה: נרות השבת, שהן דולקות מכניסת השבת. בין אם הן מונחות על גבי פמוטות או על גבי דבר אחר, הרי שאסור לטלטל (כלומר, להזיז) אותן בשבת בשום מקרה. ואפילו אם צריך לטלטלן כדי שהנרות לא יכבו, או כדי להאיר במקום אחר, אסור לטלטלן.

טעם איסור טלטול הנרות בשבת
וטעם הדבר הוא, משום שאחד מסוגי ה"מוקצה" שאסור לטלטלם בשבת, הוא "בסיס לדבר האסור". כלומר, דבר שמצד עצמו הוא כלי שמותר לטלטלו בשבת, אך הניחו על גביו דבר שהוא מוקצה לגמרי, אסור לטלטלו בשבת, משום שהוא "בסיס לדבר האסור". ולדוגמא, כוסות זכוכית, שהניחו בתוכן שמן ופתילות, והדליקו בהן אש, אף על פי שהכוסות מצד עצמן אינן אסורות בטלטול, מכל מקום, מאחר ועל גבי הכוסות מונחת ה"שלהבת" של האש, והשלהבת אסורה בטלטול ממש כשם שאסור לטלטל בשבת אבנים, לכן גם הכוסות אסורות בטלטול, שהרי הן "בסיס לדבר האסור". (שלחן ערוך סימן רעט).

הזמן הקובע את האיסור
אף על פי שהנרות כבו לאחר כמה זמן, אסור לטלטל בשבת את הכוסות שתחתיהן, משום שהזמן הקובע את מעמד החפץ, אם הוא בסיס לדבר האסור או לא, הוא זמן "בין השמשות", כלומר, בין זמן שקיעת החמה לזמן צאת הכוכבים, אם הדבר היה בסיס לדבר האסור, הרי אסור לטלטלו במשך כל השבת.

ומאחר והנרות היו דולקים בזמן בין השמשות, ממילא הכוסות שתחתיהן נעשו "בסיס", ושוב אסור לטלטלן במשך כל השבת.

נר חשמל
כשם שאסור לטלטל בשבת נר דולק, אסור לטלטל בשבת נר חשמל, כלומר, נורת חשמל שיש בתוכן שלהבת.

ובהלכה הבאה, נביא פתרון הלכתי לדבר.

ולסיכום: נרות שהודלקו בערב שבת, אסור לטלטלן בשבת, ואפילו אם יש צורך בדבר, אסור לטלטלן, ואסור לטלטל את הכלים שהם מונחים עליהם, כגון מגש, כוסות, וכל כיוצא בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה