הלכה ליום חמישי כ"ה תשרי תש"פ 24 באוקטובר 2019

טלטול נרות בשבת

שאלה: האם מותר בשבת, להזיז את נרות השבת ממקום למקום?

תשובה: נרות השבת, שהן דולקות מכניסת השבת. בין אם הן מונחות על גבי פמוטות או על גבי דבר אחר, הרי שאסור לטלטל (כלומר, להזיז) אותן בשבת בשום מקרה. ואפילו אם צריך לטלטלן כדי שהנרות לא יכבו, או כדי להאיר במקום אחר, אסור לטלטלן.

טעם איסור טלטול הנרות בשבת
וטעם הדבר הוא, משום שאחד מסוגי ה"מוקצה" שאסור לטלטלם בשבת, הוא "בסיס לדבר האסור". כלומר, דבר שמצד עצמו הוא כלי שמותר לטלטלו בשבת, אך הניחו על גביו דבר שהוא מוקצה לגמרי, אסור לטלטלו בשבת, משום שהוא "בסיס לדבר האסור". ולדוגמא, כוסות זכוכית, שהניחו בתוכן שמן ופתילות, והדליקו בהן אש, אף על פי שהכוסות מצד עצמן אינן אסורות בטלטול, מכל מקום, מאחר ועל גבי הכוסות מונחת ה"שלהבת" של האש, והשלהבת אסורה בטלטול ממש כשם שאסור לטלטל בשבת אבנים, לכן גם הכוסות אסורות בטלטול, שהרי הן "בסיס לדבר האסור". (שלחן ערוך סימן רעט).

הזמן הקובע את האיסור
אף על פי שהנרות כבו לאחר כמה זמן, אסור לטלטל בשבת את הכוסות שתחתיהן, משום שהזמן הקובע את מעמד החפץ, אם הוא בסיס לדבר האסור או לא, הוא זמן "בין השמשות", כלומר, בין זמן שקיעת החמה לזמן צאת הכוכבים, אם הדבר היה בסיס לדבר האסור, הרי אסור לטלטלו במשך כל השבת.

ומאחר והנרות היו דולקים בזמן בין השמשות, ממילא הכוסות שתחתיהן נעשו "בסיס", ושוב אסור לטלטלן במשך כל השבת.

נר חשמל
כשם שאסור לטלטל בשבת נר דולק, אסור לטלטל בשבת נר חשמל, כלומר, נורת חשמל שיש בתוכן שלהבת.

ובהלכה הבאה, נביא פתרון הלכתי לדבר.

ולסיכום: נרות שהודלקו בערב שבת, אסור לטלטלן בשבת, ואפילו אם יש צורך בדבר, אסור לטלטלן, ואסור לטלטל את הכלים שהם מונחים עליהם, כגון מגש, כוסות, וכל כיוצא בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה