הלכה ליום חמישי א' תמוז תשע"ט 4 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן רחל ע"ה

נלב״ע ב׳ בתמוז התשע״ו
רוח ה׳ תניחנו בגן עדן הוא וכל בני ישראל השוכבים עימו בכלל הרחמים והסליחות
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

צניעות האדם, בינו לבין עצמו

במסכת יומא (מז.), תנו רבנן, שבעה בנים היו לה לקמחית, וכולן שמשו בכהונה גדולה, אמרו לה חכמים, מה עשית שזכית לכך? אמרה להם, מימי לא ראו קורות ביתי את קלעי שערי! ורש"י בפירושו, הביא דברי הירושלמי, "כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה", אשה צנועה, ראויה שיצא ממנה כהן גדול הלבוש משבצות זהב. עד כאן.

ופשט הדברים, שהיתה נזהרת קמחית, שלעולם לא יתגלה שערה, עד שאפילו לפני קורות ביתה לו התראו שערותיה. וכל זה ממדת  צניעות יתירה שהיתה בה לפני הקדוש ברוך הוא, שמלוא כל הארץ כבודו.

ומרן השלחן ערוך (סי' ב) כתב: לא ילבש חלוקו מיושב, אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא שיקום כשהוא מכוסה. ומבואר בדבריו שיש לאדם להשתדל להשאר צנוע אפילו במקום שאין שם בני אדם, שהרי הקדוש ברוך הוא מלוא כל הארץ כבודו, וכשם שאין דרך אנשים להתגלות בצורה לא צנועה בפני זולתם, כמו כן יש להם להזהר שלא להתגלות בפני השם יתברך, מלבד בעת הצורך, כגון שאדם רוחץ את עצמו, שאז רוחץ כדרכו, שהרי אי אפשר באופן אחר, ואין בזה חשש כלל.

ועתה עלינו לבאר, האם הדבר הוא חיוב מן הדין ממש? ועד כמה יש להזהר בדבר?

בגמרא במסכת שבת (קיח:), היה משתבח רבי יוסי, "מימי לא ראו קורות ביתי אמרי חלוקי", (כלומר מעולם לא נתגלה בצורה בלתי צנועה אפילו כשהיה לבד בביתו). וממה שהשתבח בכך רבי יוסי, משמע שאין בזה חיוב מן הדין, אלא ממידת חסידות בלבד.

והגאון רבי מנשה קליין זצ"ל, בספרו שו"ת משנה הלכות (ח"ו סימן ב), כתב שבודאי יש חיוב גמור מן הדין שלא יתגלה גופו של האדם בביתו, מאחר שכן מבואר בש"ס ובפוסקים, והביאו דין זה להלכה בעלי השלחן ערוך. ומה שהשתבח רבי יוסי במה שלא ראו קורות ביתו אמרי חלוקו, אין זה מפני שמנהג זה הוא חסידות גדולה, אלא מפני שאין רוב העולם נזהרים בדין זה, והיה רבי יוסי משתבח שהוא נזהר בזה. והביא ראיה לדבריו גם מדברי קמחית, שאמרה "מעולם לא ראו קורות ביתי קלעי שערי".

ובאמת שדבריו תמוהים, כי לא יתכן לומר שבזמן רבי יוסי היו רוב העולם מזלזלים כל כך בדין גמור, עד שהיה רבי יוסי משתבח בזה שהוא אינו מזלזל בו.

ומה שהביא הגאון זצ"ל ראיה ממעשה קמחית, אדרבא, משם נראה בפירוש שמידת צניעות גדולה היתה בה. ועוד, שבספר מנורת המאור כתב, שלשון גוזמא (הגזמה) נקטה הגמרא בזה, שהרי אי אפשר שלא ראו קורות ביתה קלעי שערה, שהרי היתה רוחצת ומסתרקת, אלא דרך הפלגה אמרו כן, על שם שהיתה צנועה ביותר.

ועל כן למעשה, אין בדבר זה חיוב מן הדין, אלא מנהג טוב וראוי לכל אדם להתנהג בצניעות גם בחדרי חדרים כפי כוחו, וכן היתה דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), שאין בזה חיוב מן הדין, ומה שכתב מרן בשלחן ערוך "לא ילבש" וכו', אין כוונתו אלא למנהג טוב מאד, שראוי לכל אדם להחזיק בו כמה שיוכל, ובפרט שעל ידי כן, יתרגל האדם שגם כאשר הוא נמצא לבדו, עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיו בספר נכתבים, ויהיה ירא שמים, ולא יבא חלילה לידי חטא, אף שאין בני אדם רואים אותו.

שאלות ותשובות על ההלכה

איך יתכן מעשית ששבעה בניה של קמחית שימשו ככהנים גדולים? ג' תמוז תשע"ט / 6 ביולי 2019

שימשו בזה אחר זה. מפני שכהן גדול שנטמא מעמידים אחר תחתיו כמו שמבואר ביומא דף מז. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה