הלכה ליום שני י"ב תמוז תשע"ט 15 ביולי 2019

נשיקת המזוזה, מזוזה כקמיע

שאלה: האם מותר ללכת עם מזוזה תלויה בצוואר בתור קמיע? האם יש ענין לנשק את המזוזה ואת הספר תורה?

תשובה: מצות המזוזה, יש בה סגולה מיוחדת, שבזכותה שומר הקדוש ברוך הוא על פתחי בתי ישראל מכל רע. ולכן כותבים "שדי" על המזוזה מבחוץ, שהוא ראשי תיבות ש'ומר ד'לתות י'שראל.

והגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק שני עמוד רלט) כתב להוכיח מדברי הפוסקים שיש איזה סגולה לשמירה כקמיע בנטילת המזוזה.

ומעתה נבוא לדון בשאלה, אם מותר להשתמש במזוזה כקמיע, כי באמת יש כאן כמה חששות הלכתיים, ואנו נדון בשנים מהם.

האחד, שאולי יש לומר, שאת המזוזה יש לקבוע בצד הפתח כפי שצותה התורה, אבל שימוש אחר במזוזה, כמו לקחת אותה בתור קמיע בשרשרת וכדומה, הרי הוא דרך בזיון.

ובאמת שהגאון המהרי"ל, סירב לתת להגמון (כמו ראש עיר) של העיר מזוזות כדי לשמור על מבצריו. ומבואר לכאורה שסבר המהרי"ל, שכל שימוש במזוזה שאינו לשם המצוה, רק לשם שמירה, הוא אסור.

אולם רבינו הגאון יעב"ץ כתב להוכיח מדברי הירושלמי, שמותר לתת אפילו לגוי מזוזות לתלות על פתחי ביתו, אם ידוע שהוא ישמור על כבודה של המזוזה. ואין בדבר איסור כלל. ואף על פי שהגויים אינם מצווים במצות המזוזה, מכל מקום מותר להם להשתמש במזוזה לשמירה. ולפי זה תמה הגאון יעב"ץ על המהרי"ל, מדוע אסר לתת מזוזות להגמון העיר?

והגאון רבי משה פיינשטיין בספרו (שם), כתב להסביר את דברי המהרי"ל, שלעולם גם המהרי"ל מודה שאין איסור לתת מזוזה לגוי, וכן אין איסור להשתמש במזוזה בתור קמיע לשם שמירה, ובכל זאת סירב המהרי"ל לתת את המזוזה להגמון, משום שההגמון ביקש את המזוזות כדי לשמור על מבצריו מפני הגנבים, (כן כתב המהרי"ל), ובאמת שלא מצאנו מקור לדבר, שמזוזה שומרת מגנבים, ולכן יש לחוש, שכאשר יבאו גנבים למבצריו של ההגמון, יכעס שהמזוזות לא שמרו עליו, וישליך אותן בבזיון. ובאופן כזה שיש חשש בזיון, לכל הדעות אסור לתת מזוזה לגוי.

נמצאנו למדים, שמותר להשתמש במזוזה בתור קמיע.

ולגבי נשיקת המזוזה. הנה הוא מנהג יפה שיש שנהגו בו משנים קדמוניות. ויש קצת מקור למנהג ממה שאמרו במסכת עבודה זרה (דף יא.) שבשעה שהוליכו חיילי הקיסר את אונקלוס הגר כדי לשפוט אותו, הניח את ידו על המזוזה וחייך, אמרו לו חיילי הקיסר, מדוע אתה מחייך? אמר להם אונקלוס, שדרכו של מלך, שהוא יושב בפנים, והעבדים שלו שומרים עליו מבחוץ, ואילו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אינו נוהג כן, אלא העבדים שלו יושבים בתוך בתיהם, והוא שומר עליהם מבחוץ. ואף שלא היה מדובר שם בנשיקה אלא בהנחת היד, מכל מקום ניכר שעושים כן כדי לחבב את המצוות ולחזק את אמונתם. אבל לא שייך כאן "חיוב" לנשק את המזוזה, אלא הוא מנהג יפה למי שנוהג בו. וכן לגבי ספר תורה נאמר בתהלים "נשקו בר פן יאנף", ואין בר אלא תורה, כמו שאמרו במסכת סנהדרין (ריש פרק חלק). וכן נוהגים בכל ישראל, שאותם העומדים סמוך לספר תורה מנשקים אותו בפיהם או בידם, או בהפסק עם טליתם משום נקיות.

 

שאלות ותשובות על ההלכה

איך יקח מזוזה עליו? הרי הוא נכנס לשירותים? י"ג תמוז תשע"ט / 16 ביולי 2019

בגמרא במסכת שבת דף סב. מבואר שהולך עמה (או עם קמיע אחר) כשהוא עטוף.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה