הלכה ליום חמישי י"ב טבת תשפ"ב 16 בדצמבר 2021

נטל ידיו והחליט שלא לאכול

שאלה: מי שנטל ידיים, ואחר כך תוך כדי הסעודה החליט שאינו רוצה לאוכל עוד לחם. מה עליו לעשות?
 
תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שאוכל פחות מ"כביצה" (כחמשים גרם) פת, אינו מברך "על נטילת ידים". ומי שאוכל פחות מ"כזית" (עשרים ושבע גרם) פת, אינו צריך ליטול ידיו כלל.

ועתה מובנת השאלה. מי שנטל את ידיו בברכה, מפני שחשב לאכול הרבה לחם. ואחר כך התחרט, והחליט שלא לאכול אפילו שיעור כביצה פת. האם הוא רשאי לנהוג כן? והרי אם הוא לא יאכל כביצה פת, נמצא שהברכה שבירך "על נטילת ידים" היתה לבטלה!

על מדוכה זו ישב כבר רבינו הריטב"א (בחידושיו לחולין קו:), וכתב, "הנוטל ידיו לאכילה ובירך על נטילת ידים, ואחר כך נמלך (התחרט) ולא אכל, אין בכך כלום, ואין מחייבין אותו לאכול כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, שהרי בשעה שנטל ידיו, היה חייב לברך, שבאותה שעה היה בדעתו לאכול. וכן דנתי לפני מורי ה' ישמרהו ויצילהו והודה לדברי. עד כאן.

כלומר, רבותינו תקנו, שכל אדם שבא לאכול פת לחם יותר משיעור כביצה, יטול את ידיו בברכה. ולכן אדם ש"חשב" לאכול פת בשיעור כביצה, חייב ליטול את ידיו, וחייב לברך על הנטילה. ומיד לאחר שסיים את הנטילה, שוב אין עליו חובה לאכול פת, ואם לא יאכל, לא תהיה ברכתו ברכה לבטלה.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק ראשון (יורה דעה סימן כא) הביא סימוכין לדברי הריטב"א מהגמרא, והעלה שכן העיקר להלכה, שכל מי שנטל את ידיו, שוב אין הוא מחוייב להמשיך לאכול כביצה פת.

ואמנם, בספר שדי חמד כתב שאין הכל מודים לדברי הריטב"א. ולכן, אף על פי שמעיקר הדין יש לנו לפסוק כדברי הריטב"א, מכל מקום, כתב מרן רבינו זצ"ל בספרו הליכות עולם ח"א (עמוד שטז),  שאם הדבר אפשרי, ישתדל לאכול כביצה פת מחמת הברכה שבירך.

ולסיכום: מי שנטל את ידיו ובירך על הנטילה, ואחר כך התחרט ואינו רוצה לאכול כביצה פת, אין הוא מחוייב לדחוק את העצמו ולאכלה. ואם הדבר אפשרי, ישתדל לאכול כביצה, לצאת ידי חובת כל הדעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אדם החליט לא לאכול לפי מה שנאמר הוא לא חייב למרות שנטל ידיו השאלה האם הוא צריך לעשות ברכה כלשהיא כמו ״למדני חוקך״ או פשוט להמשיך הכל כרגיל? תודה ט"ו טבת תשפ"ב / 19 בדצמבר 2021

אם נטל ידיו והתחרט והחליט שלא לאכול, אינו חייב אכול, ואינו צריך לתקן את מה שנעשה. 

שלום .הבעיה לדעתי היא בסעודות שבת. לדוגמא,ראש המישפחה מברך המוציא בני המישפחה שסיבבו
אוכלים פחות מכזית למרות שנטלו ידים עם ברכה ץ
האם זה תקין? וגם מה קורה אז אם הזימון האם אפשר לעשות שאחד אכל יותר מכזית והאחרים לא? י"ב טבת תשפ"ב / 16 בדצמבר 2021

יש בזה כמה בעיות, אם בני הבית לא אכלו כזית, לא יצאו ידי חובת סעודה. לא היה להם קידוש במקום סעודה, אינם יכולים לברך ברכת המזון. 

אז אם ככה לפי האמור
אדם שאוכל 40 גרם פת לדוגמא
נוטל ידיו ללא ברכה ומברך ברכת המזון? כ"א אלול תש"פ / 10 בספטמבר 2020

נכון מאד. אם לא אוכל כביצה לא יברך על הנטילה.

מי שיש לו ספק אם אכל כזית פת והוא נמצא בסוף הסעודה ולא יכול לאכול כבר מה דינו לגבי ברכת המזון ו' אב תש"פ / 27 ביולי 2020

אינו מברך ברכת המזון.

מה הברכה האחרונה שיברך? ה' טבת תשע"ח / 23 בדצמבר 2017

אם אכל כזית יברך ברכת המזון. ואם לא אכל כזית אינו מברך ברכת המזון כלל

אשריכם שהצלתם את רוב ישראל מברכה לבטלה מדיי סעודת שבת, שעינינו הרואות שכמעט אין מי שאוכל יותר מכזית בסעודות השבת, היות שבימינו, בסעודות השבת רוב האנשים מעדיפים תוספות מבושלות (אורז וכדומה) כמנת הפחמימות ואוכלים לחם רק בשביל ברכת "המוציא". ונראה שסעודות השבת הן ממש כמו שכתבתם, שאנשים חושבים שיאכלו מספיק לחם, אך בפועל רבים לא מגיעים לכביצה, האם זה נכון? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

תזכה למצוות. אך יש להעיר, כי לכתחילה יש לאכול בסעודות השבת שיעור כביצה פת, כמו שמשמע מדברי מרן השלחן ערוך (בסימן רצא).

ואז מה עושה עם ברכת המזון?
כלומר אם נטלתי ידיים בדעה לאכול יותר מכביצה, ואז התחרטתי ואכלתי פחות מכביצה. האם עליי לברך ברכת המזון? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

ברכת המזון יש לברך כאשר אוכלים כזית מן הפת. כלומר, עשרים ושבע גרם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה