הלכה ליום חמישי י"ב טבת תשפ"ב 16 בדצמבר 2021

נטל ידיו והחליט שלא לאכול

שאלה: מי שנטל ידיים, ואחר כך תוך כדי הסעודה החליט שאינו רוצה לאוכל עוד לחם. מה עליו לעשות?
 
תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שאוכל פחות מ"כביצה" (כחמשים גרם) פת, אינו מברך "על נטילת ידים". ומי שאוכל פחות מ"כזית" (עשרים ושבע גרם) פת, אינו צריך ליטול ידיו כלל.

ועתה מובנת השאלה. מי שנטל את ידיו בברכה, מפני שחשב לאכול הרבה לחם. ואחר כך התחרט, והחליט שלא לאכול אפילו שיעור כביצה פת. האם הוא רשאי לנהוג כן? והרי אם הוא לא יאכל כביצה פת, נמצא שהברכה שבירך "על נטילת ידים" היתה לבטלה!

על מדוכה זו ישב כבר רבינו הריטב"א (בחידושיו לחולין קו:), וכתב, "הנוטל ידיו לאכילה ובירך על נטילת ידים, ואחר כך נמלך (התחרט) ולא אכל, אין בכך כלום, ואין מחייבין אותו לאכול כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, שהרי בשעה שנטל ידיו, היה חייב לברך, שבאותה שעה היה בדעתו לאכול. וכן דנתי לפני מורי ה' ישמרהו ויצילהו והודה לדברי. עד כאן.

כלומר, רבותינו תקנו, שכל אדם שבא לאכול פת לחם יותר משיעור כביצה, יטול את ידיו בברכה. ולכן אדם ש"חשב" לאכול פת בשיעור כביצה, חייב ליטול את ידיו, וחייב לברך על הנטילה. ומיד לאחר שסיים את הנטילה, שוב אין עליו חובה לאכול פת, ואם לא יאכל, לא תהיה ברכתו ברכה לבטלה.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק ראשון (יורה דעה סימן כא) הביא סימוכין לדברי הריטב"א מהגמרא, והעלה שכן העיקר להלכה, שכל מי שנטל את ידיו, שוב אין הוא מחוייב להמשיך לאכול כביצה פת.

ואמנם, בספר שדי חמד כתב שאין הכל מודים לדברי הריטב"א. ולכן, אף על פי שמעיקר הדין יש לנו לפסוק כדברי הריטב"א, מכל מקום, כתב מרן רבינו זצ"ל בספרו הליכות עולם ח"א (עמוד שטז),  שאם הדבר אפשרי, ישתדל לאכול כביצה פת מחמת הברכה שבירך.

ולסיכום: מי שנטל את ידיו ובירך על הנטילה, ואחר כך התחרט ואינו רוצה לאכול כביצה פת, אין הוא מחוייב לדחוק את העצמו ולאכלה. ואם הדבר אפשרי, ישתדל לאכול כביצה, לצאת ידי חובת כל הדעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אדם החליט לא לאכול לפי מה שנאמר הוא לא חייב למרות שנטל ידיו השאלה האם הוא צריך לעשות ברכה כלשהיא כמו ״למדני חוקך״ או פשוט להמשיך הכל כרגיל? תודה ט"ו טבת תשפ"ב / 19 בדצמבר 2021

אם נטל ידיו והתחרט והחליט שלא לאכול, אינו חייב אכול, ואינו צריך לתקן את מה שנעשה. 

שלום .הבעיה לדעתי היא בסעודות שבת. לדוגמא,ראש המישפחה מברך המוציא בני המישפחה שסיבבו
אוכלים פחות מכזית למרות שנטלו ידים עם ברכה ץ
האם זה תקין? וגם מה קורה אז אם הזימון האם אפשר לעשות שאחד אכל יותר מכזית והאחרים לא? י"ב טבת תשפ"ב / 16 בדצמבר 2021

יש בזה כמה בעיות, אם בני הבית לא אכלו כזית, לא יצאו ידי חובת סעודה. לא היה להם קידוש במקום סעודה, אינם יכולים לברך ברכת המזון. 

אז אם ככה לפי האמור
אדם שאוכל 40 גרם פת לדוגמא
נוטל ידיו ללא ברכה ומברך ברכת המזון? כ"א אלול תש"פ / 10 בספטמבר 2020

נכון מאד. אם לא אוכל כביצה לא יברך על הנטילה.

מי שיש לו ספק אם אכל כזית פת והוא נמצא בסוף הסעודה ולא יכול לאכול כבר מה דינו לגבי ברכת המזון ו' אב תש"פ / 27 ביולי 2020

אינו מברך ברכת המזון.

מה הברכה האחרונה שיברך? ה' טבת תשע"ח / 23 בדצמבר 2017

אם אכל כזית יברך ברכת המזון. ואם לא אכל כזית אינו מברך ברכת המזון כלל

אשריכם שהצלתם את רוב ישראל מברכה לבטלה מדיי סעודת שבת, שעינינו הרואות שכמעט אין מי שאוכל יותר מכזית בסעודות השבת, היות שבימינו, בסעודות השבת רוב האנשים מעדיפים תוספות מבושלות (אורז וכדומה) כמנת הפחמימות ואוכלים לחם רק בשביל ברכת "המוציא". ונראה שסעודות השבת הן ממש כמו שכתבתם, שאנשים חושבים שיאכלו מספיק לחם, אך בפועל רבים לא מגיעים לכביצה, האם זה נכון? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

תזכה למצוות. אך יש להעיר, כי לכתחילה יש לאכול בסעודות השבת שיעור כביצה פת, כמו שמשמע מדברי מרן השלחן ערוך (בסימן רצא).

ואז מה עושה עם ברכת המזון?
כלומר אם נטלתי ידיים בדעה לאכול יותר מכביצה, ואז התחרטתי ואכלתי פחות מכביצה. האם עליי לברך ברכת המזון? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

ברכת המזון יש לברך כאשר אוכלים כזית מן הפת. כלומר, עשרים ושבע גרם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה