הלכה ליום רביעי י"א טבת תשפ"ב 15 בדצמבר 2021

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שבפרוסת לחם. ויש להזהר שלא לאכול משקל פת שהוא גבולי, אלא יקח פחות משיעור זה, כדי שלא יכנס לספק).

כתב מרן הבית יוסף (סימן קנח) בשם הרוקח,  שהאוכל פחות מ"כביצה" פת, יש להסתפק אם הוא חייב בנטילת ידיים. ולכן עליו ליטול את ידיו בלא ברכה.

כלומר, מאחר ויש ספק בידינו אם האוכל כביצה פת, (ולהלן נסביר כמה הוא שיעור "כביצה"), חייב ליטול את ידיו או אינו חייב ליטול את ידיו, לכן יש להורות שיטול ידיו, אבל לא יברך. כדי שלא יכנס לחשש "ברכה לבטלה".

ומרן הבית יוסף הסביר את הספק בזה. שהרי עיקר הטעם שהצריכו רבותינו ליטול ידיים לפני הסעודה, הוא כדי שהידיים לא יטמאו את האוכל. והוא ענין שהיה נוהג בזמן שבית המקדש היה קיים. וכלל גדול בידינו, שכל מאכל שאין בו שיעור כביצה, אינו מקבל טומאה. כלומר, מרוב שהוא קטן, אין בו שיעור שיוכל להטמא.

ולכן יש מקום לומר שלא חייבו חכמים ליטול ידיים על פת בפחות משיעור כביצה. אולם מצד שני יתכן שרבותינו לא חילקו בזה בין שיעור שהוא יותר מכביצה לשיעור שהוא פחות מכביצה.

לכן למעשה, גם מרן השלחן ערוך פסק, שמי שאוכל פת פחות משיעור כביצה, יטול את ידיו, אך לא יברך על הנטילה.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בספרו הליכות עולם (ח"א עמוד שטז) כמה הוא שיעור כביצה לענין זה. ולהלכה העלה, שכל שאוכל כחמשים גרם פת, יטול ידיו בלא ברכה. (משום ששיעור כביצה הנוגע לעניננו הוא שיעור ביצה בלא קליפתה. שמשקלה פחות ממשקל ביצה בקליפתה).

ולסיכום: האוכל פחות מחמשים גרם פת, יטול ידיו בלא ברכה. ורק כשאוכל יותר מחמשים גרם פת, יטול ידיו בברכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מי שאכל פת פחות מביצה וכאמור נטל ידיו ידיו בלי ברכה האם יברך בסוף האכילה ברכת המזון או על המחיה? י"ג טבת תשפ"ב / 17 בדצמבר 2021

מי שאכל יותר מכזית, מברך ברכת המזון, אף על פי שלא אכל כביצה.

מי שמתכוון לכתחילה לאכול המוציא פחות מכזית ( 27 גרם), האם פטור לחלוטין מנטילת ידיים? כ"ז סיון תשפ"א / 7 ביוני 2021

מן הדין פטור לגמרי, אבל המחמיר ליטול בלא ברכה תבוא עליו ברכת טוב,  

שלום רב,
האם שיעור כביצה יש לו זמן כמו שיש לכזית כאכילת פרס,
זאת אומרת אם אדם אכל כזית בתחילת הסעודה ולאחר כחצי שעה אכל עוד כזית האם מצטרף לכביצה?
כל השאלה היא לגבי ברכה על נטילת ידיים שהוא יודע בוודאות שהוא יוכל כזית ורק לאחר עוד חצי שעה עוד כזית ט"ו טבת תשפ"א / 30 בדצמבר 2020

 

ספק זה נוגע גם לענין חובת אכילת כביצה בסוכה ובסעודות שבת, וכן לגבי כל החיובים שבתורה שהם ביותר מכזית. ולגבי כותבת (שהוא יותר מכזית) מפורש ביומא פ: שצריך לאכול תוך כדי אכילת פרס כדי להתחייב. וכן מבואר במעילה ובכריתות לגבי טומאת גוויה, שכשאוכל כביצה להטמא, צריך שיאכל תוך כדי אכילת פרס אף שהוא שיעור כביצה. אבל חולק על כל זה בספר פסקי הסידור (לבעל שלחן ערוך הרב עם הערות הגרא"ח נאה סדר נט"י לסעודה), וסובר שדוקא לגבי כזית צריך שיהיה תוך כדי אכילת פרס, אבל בשיעורים שהם יותר משיעור זה, אין צריך תוך כדי אכילת פרס (ושם מיישב הראיה מיומא). רק כל כזית וכזית צריך שתהיה תוך כדי אכילת פרס. וכן כתבו הרבה אחרונים, וכן שמעתי בשם מרן זצ"ל. וכן עיקר.

כשאוכל פחות מכזית האם יברך המוציא? כ"ה טבת תשע"ח / 12 בינואר 2018

יברך המוציא אבל לא ברכת המזון.

כפי שכתוב בכל ספרי ההלכה והיה ידוע לנו , כביצה זה 54 גרם.  לכן תמיד ברכנו על נטילת ידיים מ- 54 גרם.
כעת מתחדש לנו שזה פחות מ-54 גרם,   כמה?  האם מ- 51 גרם או ...? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

שיעור כביצה הוא בערך חמשים ושנים גרם פת. ואי אפשר לצמצם את השיעור בצורה מדוייקת, לכן יש להשתדל שלא לאכול שיעור שהוא בספק.

מה קורה לגבי ברכת המזון? מתי לברך אחרי איזה שיעור? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

יש לברך ברכת המזון משיעור כזית. כלומר, כעשרים ושבע גרם.

אם לא אוכל 50 גרם פת ללא ברכה על נטילה האם בכל זאת חייב ברכת המזון? מאיזו מידה חייב בברכת המזון?
מי שאוכל פרוסת לחם 1 אינו מברך על נטילה אבל חייב ברכת המזון? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

כל שאוכל עשרים ושבע גרם, חייב בברכת המזון.
 
מי שאוכל פרוסת לחם אחת, אינו מברך על הנטילה אבל חייב בברכת המזון.

איך ינהג אדם שעשה קיצור קיבה. הוא לא יכול לאכול מהר את המוציא.
אחרי המוצא צריך לאכול תוך 4 ד' נכון? זה לוקח לו הרבה יותר זמן, מה לעשות? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

אם אוכל כזית בתוך שבע וחצי דקות, נכון להחמיר שיטול ידיו בלא ברכה.

לכאורה הלכה זו סותרת את ההלכה ששלחתם לפניה, ונראה לי שכוונתכם שאם אוכל משמעותית פחות מ 50 גרם אינו צריך ליטול (וממילא לא לברך), ואם אוכל כחמישים גרם או יותר, אך פחות משיעור כביצה, ייטול בלי ברכה, ואם אוכל כביצה או יותר, ייטול בברכה. האמנם כך? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

אם אוכל כזית, יטול בלא ברכה. אוכל כביצה, יטול בברכה. וברכת המזון צריך לברך משיעור כזית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה