הלכה ליום חמישי ה' סיון תש"פ 28 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי-נשמת

כל מתי ישראל

ולהבדיל בין החיים - לזכות והצלחת כלל עם-ישראל ברוחניות ובגשמיות, לזיווג הגון בקרוב לכל הרווקים והרווקות, לרפואה-שלימה לכל חולי עמו ישראל, שנזכה כולנו יחד לישועות גדולות ולבשורות טובות ולטללי ברכה ולגאולה קרובה, שיבנה בית המקדש במהרה בימנו אכי״ר.

הוקדש על ידי

בעילום שם

חג השבועות – תורת חסד

נאמר בתורה (שמות יט, אודות זמן מתן תורה), "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי".

רבותינו במדרש (פסיקתא) הקשו, מדוע לא ניתנה תורה לישראל עד החודש השלישי (כלומר, חודש סיון, שהוא השלישי מאז יציאתם ממצרים), וחיכה הקדוש ברוך הוא עד החודש השלישי? אמר רבי לוי, משל לבן מלך שהיה חולה ונתרפא, ביקשו לשלוח אותו ללימודים, אמר להם המלך, עדיין לא חזר זיו פניו אליו, ואיך יוכל ללמוד? אלא יתעדן שנים ושלשה חודשים במאכל ומשקה, ואחר כך יחזור ללמוד.

כך עם ישראל, כיון שיצאו ממצרים, היו ראויים לקבל את התורה, אמר הקדוש ברוך הוא, עדיין לא בא זיון של בני משיעבוד טיט ולבנים והם מקבלים את התורה? אלא יתעדנו בני שנים ושלשה חודשים באכילת המן ובשליו, ואחר כך יקבלו את התורה. ואימתי? בחודש השלישי.

חסד גדול עשה ה' יתברך עמנו שנתן לנו את תורתו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו, אבל חסד בתוך החסד הוא, שכאשר נתן לנו את התורה, בקש לתת אותה בידינו כשאנו בריאים בגוף, ולא בטירוף מיד בצאתנו ממצרים.

אמרו במסכת סוטה (יד.) התורה, תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים, תחילתה גמילות חסדים, שנאמר "ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", סופה גמילות חסדים, שנאמר (לגבי קבורת משה) "ויקבור אותו בגי".

וכוונת חז"ל במאמר זה, שכאשר רואים את התורה שתחילתה וסופה חסד, סימן הוא שהתורה כולה תכליתה חסד. ואם כן כל התורה כולה שורשה חסד, וכל המצוות ואפילו עניני המשפטים והקנינים כולם תלויים בחסדו של ה' יתברך, וכמו שכתב הרמח"ל, כי כל טעם עבודתינו בעולם הזה הוא בכדי שנהיה ראויים לשכר בזכות ולא בחסד (כביכול), ולכן גם בקנינים שתיקן לנו ה' יתברך במשפטי התורה, הכל הוא ענין חסד גדול, שתהיה לאדם בעלות על חפציו, בכדי שיוכל להנות מיגיע כפו.

ומזה הטעם תיקנו רבותינו לקרוא בשבועות ממגילת רות, (והאשכנזים קוראים מגילה ממש, ובברכה), ששורש מגילה זו נעוץ במדת החסד, כמו שנאמר "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי, יַעַשׂ ה' עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי".

והנה לכאורה לא מוזכר במגילה שום חסד שעשו עם בעליהן, מלבד מה שהיו נשואות להם, וכן מה שנאמר בהמשך המגילה "וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ", והדבר תמוה, שהרי רות לא עשתה דבר למענה של נעמי, כי נעמי היא זו שהפצירה בה ללכת למולדתה ולעמה, ורות היא היא שדבקה בנעמי ועשתה זאת אך ורק למען עצמה לטובתה האישית, ואם כן איזו שייכות יש כאן בכלל להחשיב את המעשים הללו למעשים של חסד, עד שנאמר עוד בהמשך "ברוכה את לה' בתי, הטבת חסדך האחרון מן הראשון", וגם כאן לא היה שום חסד במה שהלכה לבועז, שלא עשתה כן אלא לטובת עצמה, ואם כן איך הפסוק קורא לזה חסד?

חז"ל אומרים במסכת פסחים (ח.), "האומר אתן צדקה על מנת שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". ומשמע שאף שעשה צדקה למען עצמו ולא לשם שמים, בכל זאת מעשיו רצויים לפני ה' יתברך, ונמצא אם כן שבכל מעשה שאדם עושה, אף על פי שהוא עושה כן בעיקר למען עצמו, מכל מקום כל שגם הזולת מרויח מכך משהו, והוא חושב גם כן להטיב עם זולתו, מעשיו נחשבים למעשי חסד וצדקה.

חנוני, או מוכר ספרים, או נהג אוטובוס, שעושים את כל מעשיהם למען עצמם לפרנסתם, מכל מקום אם הם עושים מעשיהם גם על מנת להטיב לאחרים, ואחרים נהנים ממעשיהם, הם מקימים בכל מעשיהם מצוות לאין חקר.

ומכאן גם עלינו ללמוד לאידך גיסא, שהרי כמה חסדים אנו מקבלים מהזולת, וכמה הזולת מטיב עמנו, נמצאנו חייבים הרבה מאד הכרת טובה כלפי סביבתינו, ובהכרה זו אנו עושים נחת רוח לה' יתברך, בבואינו להטיב מדה כנגד מדה לזולתינו.

החסד הגדול שעשתה רות, הוא מפני שסוף סוף בזכותה של רות לא נשארה נעמי בודדה בעולם, וכן מה שהלכה עם בועז, נחשב לה לחסד גדול, שמתוך כך זכתה להקים עמו את מלכות בית דוד, בית ענק, עבור חסד.

נוהגים לקרות במגילת רות בחג השבועות, להורות שיסוד התורה ומהותה הוא חסד, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ללמוד על מנת ללמד (ראשי תיבות אדם לעמ"ל יולד, ללמוד על מנת ללמד), אין לך חסד גדול מזה, שאדם מעשיר אחרים מהעושר הרוחני שנתן לנו ה' יתברך, וכמו שאמר רבי יהושע בן לוי, כל המלמד את בן בנו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני, שנאמר "והודעתם לבניך ולבני בניך". וזהו רק אם מלמד את נכדו בן בנו תורה. אבל אם מלמד אחרים, אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה, מבטלה בשבילו, וכל זאת עבור השפע שמשפיע מטובו לאחרים.

חג שמח!

שאלות ותשובות על ההלכה

למה בחוץ לארץ לא נשארים שני לילות ערים כל הלילה? י' סיון תשע"ד / 8 ביוני 2014

הלילה העיקרי שהוא יום טוב מן התורה, הוא הלילה הראשון. ובלילה השני רוב בני אדם לא יעצרו כחל השאר ערים לילה אחר לילה, ולאחר מכן לחזור להיות עירניים ביום. הדבר כרוך בצער גדול. אמנם בזמנים הקדמונים היו חסידים קדושים שנורו ערים שני לילות. וכך נהגו כמה חסידים בזמן מרן הבית יוסף.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה


מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה