הלכה ליום רביעי י"ד תמוז תשע"ח 27 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ג׳איס בן זוהרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדתו

תליית בגד שנרטב מחמת גשמים, ויבוש בגד בסמוך למקור חום

בהלכות הקודמות ביארנו, כי אסור לתלות בגד רטוב כדי לייבשו בשבת.

ועתה נבאר את הדין, במקרה שנרטב הבגד בשבת מחמת איזו סיבה, כגון שנרטב מעיל הגשם מחמת הגשמים, והאדם רוצה לייבש את בגדו בשבת, האם מותר לו לעשות כן?

והנה כבר הסברנו, כי עיקר טעם האיסור בשטיחת בגדים לייבוש בשבת, הוא מטעם "מראית העין", שגזרו חכמים שמא יחשדו בני אדם שזה שמייבש את בגדיו בשבת, כיבס אותם בשבת. ואם כן, במקרה שלפנינו, מותר יהיה לייבש את הבגד, באופן שיניחו אותו בצורה שאינה ניכרת שהיא לשם ייבוש, כגון שיתלו את הבגד על גבי כסא, כפי שהרבה בני אדם רגילים לתלותו תמיד, שאז אין בזה חשש שיחשבו שכיבס בגדו בשבת, ומותר לייבש את הבגד באופן כזה ללא חשש.

יבוש בגד בסמוך למקור חום
רבים נוהגים להניח בגדים שנרטבו בשבת, בסמוך לתנור הסקה וכדומה, כדי למהר את יבוש הבגד, וטעות היא בידם, כי יש בזה איסור גמור, שהרי המים הספוגים בבגדים מתחממים והולכים מחמת גודל החום שהתנור מפיץ, ומתוך כך, עלולים המים לבא לידי חום ש"היד סולדת בו" (כלומר, דרגת חום, בטמפרטורה של למעלה מארבעים מעלות), ונמצא שהמים מתבשלים בשבת, ומלאכת בישול היא מלאכה האסורה מן התורה. ולכן אסור בהחלט להניח בשבת בגד רטוב בסמוך למקור חום. ואין להקל בזה, אלא באופן שהמים לא יוכלו להתחמם לטמפרטורה כזו.

כמו כן מצוי שכאשר הבגדים תלויים כבר על גבי מתקן מיוחד לתליית כביסה, מקרבים מעט את המתקן למקור החום, שהוא תנור החימום, בכדי לזרז את ייבוש הבגדים, וגם בזה יש איסור גמור כמו שביארנו.

ולסיכום: בגד שנרטב במקרה בשבת, מותר לתלותו על גבי כסא וכדומה, באופן שאינו ניכר שהוא כדי לייבשו. ואסור בהחלט להניח בשבת בגד רטוב בסמוך לתנור חימום. כמו שביארנו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

הוכח תוכיח את עמיתיך – מה אמר מרן כאשר בנו שלח את הנהג לגיהנם?

אדם מישראל הרואה את חבירו חוטא באיזה דבר, חייב מן הדין להוכיחו ולהעיר לו על מעשיו. אולם צריך שיזהר לומר דבריו בצורה שיש תקוה שיתקבלו על דעתו של חבירו, שאם לא כן, הרי הוא מפסיד את עיקר התועלת שבהוכחת חבירו. שכן ציותה אותנו התורה, "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא". כלומר, שיוכיח אדם את......

לקריאת ההלכה