הלכה ליום רביעי י"ד תמוז תשע"ח 27 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ג׳איס בן זוהרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדתו

תליית בגד שנרטב מחמת גשמים, ויבוש בגד בסמוך למקור חום

בהלכות הקודמות ביארנו, כי אסור לתלות בגד רטוב כדי לייבשו בשבת.

ועתה נבאר את הדין, במקרה שנרטב הבגד בשבת מחמת איזו סיבה, כגון שנרטב מעיל הגשם מחמת הגשמים, והאדם רוצה לייבש את בגדו בשבת, האם מותר לו לעשות כן?

והנה כבר הסברנו, כי עיקר טעם האיסור בשטיחת בגדים לייבוש בשבת, הוא מטעם "מראית העין", שגזרו חכמים שמא יחשדו בני אדם שזה שמייבש את בגדיו בשבת, כיבס אותם בשבת. ואם כן, במקרה שלפנינו, מותר יהיה לייבש את הבגד, באופן שיניחו אותו בצורה שאינה ניכרת שהיא לשם ייבוש, כגון שיתלו את הבגד על גבי כסא, כפי שהרבה בני אדם רגילים לתלותו תמיד, שאז אין בזה חשש שיחשבו שכיבס בגדו בשבת, ומותר לייבש את הבגד באופן כזה ללא חשש.

יבוש בגד בסמוך למקור חום
רבים נוהגים להניח בגדים שנרטבו בשבת, בסמוך לתנור הסקה וכדומה, כדי למהר את יבוש הבגד, וטעות היא בידם, כי יש בזה איסור גמור, שהרי המים הספוגים בבגדים מתחממים והולכים מחמת גודל החום שהתנור מפיץ, ומתוך כך, עלולים המים לבא לידי חום ש"היד סולדת בו" (כלומר, דרגת חום, בטמפרטורה של למעלה מארבעים מעלות), ונמצא שהמים מתבשלים בשבת, ומלאכת בישול היא מלאכה האסורה מן התורה. ולכן אסור בהחלט להניח בשבת בגד רטוב בסמוך למקור חום. ואין להקל בזה, אלא באופן שהמים לא יוכלו להתחמם לטמפרטורה כזו.

כמו כן מצוי שכאשר הבגדים תלויים כבר על גבי מתקן מיוחד לתליית כביסה, מקרבים מעט את המתקן למקור החום, שהוא תנור החימום, בכדי לזרז את ייבוש הבגדים, וגם בזה יש איסור גמור כמו שביארנו.

ולסיכום: בגד שנרטב במקרה בשבת, מותר לתלותו על גבי כסא וכדומה, באופן שאינו ניכר שהוא כדי לייבשו. ואסור בהחלט להניח בשבת בגד רטוב בסמוך לתנור חימום. כמו שביארנו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה