הלכה ליום שני כ"ח סיון תשע"ח 11 ביוני 2018

שאלה: האם מותר להתפלל עם סנדלים, או כשעומדים יחפים?

תשובה: המתפלל, צריך שיכין מקום ראוי לתפלתו, וצריך שיכין כראוי את בגדיו, גופו ומחשבתו, שהרי הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

לבוש מכובד בתפלה
במסכת שבת (דף ט:) הובאו כמה ענינים, שהכלל המבואר מהם, שמשום "הכון לקראת אלהיך ישראל", על האדם להקפיד על לבושו בשעה שהוא עומד לפני המלך, מלכו של עולם. שהרי האדם עומד בתפלה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ועליו להקפיד שיהיה לבושו נאה, כעומד לפני מלך.

הלבוש תלוי במנהג
ולפיכך כתב הרמב"ם (בפ"ה מהלכות תפלה הלכה ה), שלא יעמוד אדם ויתפלל ברגלים מגולות, שהרי אין רגילות לעמוד בפני אדם חשוב, שר או מלך, כאשר הרגליים מגולות. והוסיף על כך רבינו הרמב"ם, שהדבר תלוי "אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני גדולים אלא בבתי רגלים", כלומר, במקום שנוהגים תמיד ללכת עם נעליים ("בתי רגליים"), אסור להתפלל בלא נעליים, אבל במקום שנוהגים ללכת יחפים גם בפני אדם חשוב, מותר להתפלל יחפים.

ובגמרא במסכת חגיגה (דף יג:) אמרו "לאו אורח ארעא לגלויי כרעיה קמיה מריה", כלומר, אין זו מדת דרך ארץ, לגלות את הרגלים לפני האדון, הוא ה' יתברך.

ומרן הבית יוסף (סימן צא) הסביר, שאין זו מדת דרך ארץ לגלות את הרגליים, דוקא במקום שרגילים תמיד לכסות את הרגליים, אבל במקום שרגילים לגלותן, כפי שרגילים בכל ארצות ערב להתפלל יחפים, אין בכך כלום, שהרי רגילים לעמוד כן בפני הגדולים תמיד. וביאר שכן הדין לכל השיטות.

ובפרט בארצות המזרח שבהם נהגו בהרבה מקומות לחלוץ נעליהם לפני שהיו נכנסים לבית הכנסת, (שו"ת הרשב"ש סימן רפה והחיד"א בברכ"י סימן קנא), והיו עושים כן בדרך כבוד לבית הכנסת, שמותרים להתפלל יחפים. ורק במקום שנוהגים ללכת תמיד בנעלים, אין להתפלל יחפים.

ולכן גם לנדון השאלה שלפנינו, הדבר ברור, שבמקום שרגילים ללכת תמיד עם סנדלים, מותר להתפלל עם סנדלים. אבל בשום מקום בזמנינו לא נוהגים ללכת יחפים לגמרי, ובודאי שליד אדם חשוב אין המנהג כלל ללכת יחפים. ולכן נראה שאין להתפלל יחפים גם בזמן הזה. ואין חילוק בזה בין מי שמתפלל ביחיד לבין מי שמתפלל בציבור (שבת י.), שבכל אופן אין להתפלל כשהוא יחף לגמרי.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם על ברכה על לחם ומזונות וכן ברכת המזון וברכה מעין שלוש, חל דין שונה, או שגם אותן ניתן לברך יחפים? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

שאר הברכות אפשר לברך יחף. ובברכת המזון יש מקום להחמיר.

מה הטעם שהדין הוא כך גם בבית? הרי אמרנו שזה משום כבוד הבריות וכבוד המקום. אם בביתי אני הולך יחף מדוע שלא אתפלל כך? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

הטעם הוא מפני כבוד השכינה, שכשעומד בתפלה צריך לנהוג כעומד בפני מלך. ואם המלך יבוא לביתו, בודאי ינעל נעליים.

האם מותר לברך כל ברכה שהיא (לא תפילה), כגון "ברוך שיצר" או "שהכל נהיה בדברו" עם גרביים וללא עם נעליים? כ"ח אייר תשע"ד / 28 במאי 2014

מותר. שלא הזהירו בזה אלא לגבי תפלה, שעומד לפני המלך

לכאורה גם הרגילים ללכת בסנדלים או בעלי מלאכה וכיוצא בהם, אם יבואו לקבל פני שר חשוב או מלך ילבשו מחלצות. א״כ אולי יהיה אסור לבעל מלאכה לבוא בבגדי עבודה לפני ה׳ יתברך? כ"ח אייר תשע"ד / 28 במאי 2014

כל אדם כשיבוא לקבל שר חשוב, ילבש בגדי שבת. ואין חובה ללבוש בגדי שבת. רק צריך, שיהיה בגד מכובד שראוי לעמוד איתו לפני אדם חשוב, כגון אם אדם חשוב יכנס לחנותו, בודאי לא יתבייש לעמוד לפניו בבגדי עבודתו.

מובן הוא הדבר שאין להתפלל יחף, אבל האם מותר להתפלל בנעלי בית (כשנמצא בבית) "מודרניים" שיוצא עימם גם מחוף לביתו? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

אם הולכים כן בפני אדם חשוב, מותר

אני מתפלל ערבית יחיד בביתי והתשובה לא ממש ענתה לי כי זה יותר דיבר על תפילה בציבור.
בתפילה בציבור בוודאי שאסור להתפלל יחפים וצריך ללבוש בגדים מכובדים כשעומדים לפני מלך מלכי המלכים.
אבל כאשר אני מתפלל בביתי יחיד, האם מותר לי להתפלל כאשר אני לובש כפכפים או שמא אני צריך לנעול נעליים בשביל להתפלל ערבית?
ומה בנוגע לבגדים? חייב מכנס שעובר את אורך הברך וכו'? י"ח אייר תשע"ד / 18 במאי 2014

גם בבית יש להתפלל בצורה מכובדת. ואם מדובר במקום שהולכים במכנסיים קצרות, אז מותר להתפלל עם מכנסיים כאלה. ויש להזהר שלא יגע ברגליו. (יחוה דעת ח"ד סימן ח).

האם ההלכה מופיעה בספרי מרן? י"ח אייר תשע"ד / 18 במאי 2014

מרן זצ"ל כתב בענין דומה, לגבי מכנסיים קצרות. בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן ח

לברך יחף, תהילים וכיו״ב כשאדם בביתו, מותר? י"ד אייר תשע"ד / 14 במאי 2014

אין להזהר בזה אלא בתפלה, אבל בברכות הנהנין או כשקורא תהלים אין איסור בדבר

האם זהו הדין גם בברכות או רק בתפילה? האם מותר לברך על מאכלים כשהוא יחף? י"ד אייר תשע"ד / 14 במאי 2014

מותר לברך על מאכלים כשהוא יחף

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו (תשע"ח)

בשנה זו (תשע"ח) חל יום תשעה באב בשבת. ולכן התענית נדחית ליום ראשון שהוא יום עשירי באב. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. אחר צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה