הלכה ליום שני ט' סיון תש"פ 1 ביוני 2020

רמאות וגניבת דעת

אסור לרמות בני אדם בעניני מקח וממכר או לגנוב דעתם.

גניבת דעת בממון
אדם שיש לו מום במקח שהוא רוצה למכור, צריך להודיע לקונה על כך. ולדוגמא, אדם שבא למכור את דירתו, ויודע שתקרת הבית מלאה רטיבות מחמת פיצוץ צינור המים הנמצא שם, אבל מכיון שתקרת הבית נצבעה לאחרונה, ענין הרטיבות אינו ניכר כלל. אותו אדם בשעה שבא למכור את דירתו, מחוייב להודיע לקונה על ליקוי חמור זה, ואף על פי שבמניעת המידע על הרטיבות אין כאן לכאורה איסור גזילה ממש, שהרי הקונה טועה מעצמו, והמוכר לא לקח ממנו מעות במרמה, מכל מקום יש בזה איסור אונאה וגניבת דעת והדבר אסור בהחלט.

וכן אדם הבא למכור את מכוניתו, והוא יודע שהמכונית עברה תאונה רצינית, וישנה פגיעה בשלדת המכונית. אבל הקונה אינו חושש לכך, והוא סומך על כל שבעל המכונית הוא אדם ישר, ולכן אינו בודק את המכונית. בודאי שעל בעל המכונית מוטלת האחריות להודיע לקונה על פגיעה משמעותית שכזו במכונית. אולם ישנם ליקויים קלים שאין חיוב גמור להעיר את תשומת לבו של הלוקח אודותם, ובכל מקרה כזה יש להתיעץ עם תלמיד חכם מומחה בעניני ממונות.

והמכשלה בענין זה מצוייה מאד מאד, כי אנשים אינם שמים לב לאיסור הגדול במעשים כאלה. ומצוי מאד שלפני מכירת רכב מסתירים ליקויים שישנם כדי למוכרו, והדבר אסור בהחלט כמבואר.  

כשם שאסור לגנוב דעת הבריות, כמו כן אסור לגנוב דעתם של גוים וככל האמור לעיל.

גניבת דעת בדברים
מלבד איסור גניבת דעת לגבי ממונות, ישנו איסור נוסף, והוא גניבת דעת בדברים (בדיבורים) בלבד, כלומר אפילו בענין שאין לו כל משמעות ממונית, אסור לגנוב דעת הבריות בו.

ולדוגמא אדם המראה לחבירו שהוא עושה בשבילו איזה דבר, ובאמת אינו עושה כלום, הדבר אסור. וכן אדם שמפציר מאד בחבירו שיסעד עמו (שישב עמו לסעודה) והמפציר יודע שחבירו לא יסכים לשבת עמו, מפני שהוא ממהר וכדומה, ובכל זאת הוא מרבה בהפצרות, "בוא, שב תאכל!" "תרגיש בבית!" וכיוצא בזה, ואומר כן כדי להראות כאילו הוא מאד חפץ לכבד את חבירו בסעודה. הרי זה גונב דעת חבירו, ואסור לעשות כן, והרבה טועים בדברים אלו מחסרון בקיאות בהלכה.

כתב הסמ"ע, (הוא הגאון בעל "ספר מאירת עיניים" על שלחן ערוך חושן משפט. ובעל ספרי דרישה ופרישה על כל חלקי השלחן ערוך), שמכל מקום אם אומר לחבירו שישב לסעוד, אבל אינו מפציר בו, אלא נוהג כדרך שהעולם נוהגים להציע באדיבות שישב, אין בכך כלום, אף על פי שיודע שלא ישב, משום שאם יתעלם ממנו לגמרי ולא יציע לו לשבת כפי שהנימוס מחייב, נראה הדבר כבזיון. ולכן באופן כזה מותר לומר לו בעדינות, "אולי תשב לאכול משהו" וכיוצא בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה