הלכה ליום רביעי כ"ו ניסן תשע"ט 1 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת אמנו האשה הכשרה

מרת שושנה בת באג'י עליה השלום

שהיום יום פקודת שנתה
רוח ה' תניחנה בגן עדן, ותעמוד לגורלה לקץ הימין
נפשה בטוב תלין, וזרעה ירש ארץ

הוקדש על ידי

בני המשפחה

לנהוג כבוד זה בזה – רבי משה פיינשטיין

אמרו רבותינו, שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא, וכולם מתו במגפה בין פסח לחג השבועות. ומפני מה נענשו אלו הצדיקים שמתו? מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.

ובודאי שלא נהגו מנהג בזיון זה בזה, רק היתה עליהם טענה, שלפי דרגתם לא נהגו כבוד זה בזה.

ונביא מעשה נורא בענין זה, שממחיש את הנהגתו של גדול הדור הגאון רבי משה פיינשטיין ז"ל, בין אדם לחבירו, עד כמה עלינו לנהוג כבוד זה בזה.

הגאון רבי משה פיינשטיין, היה מגאוני הדור, וגדול הפוסקים בארצות הברית. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אמר פעם בדרשתו, "על מי ניתן לברך בזמנינו שחלק מחכמתו ליראיו, ישנו אחד שודאי תוכלו לברך עליו, הוא הגאון רבי משה פיינשטיין, ואיני יודע אם יש עוד". וכשהיה לומד בספרי הגאון רבי משה, היה משתאה מחכמתו של המחבר.

העיד'ו עליו על הגאון רבי משה, שהיה מחליף חולצה פעם בשבוע, וכמעט לא ניתן היה להבחין בין החולצה שלבש במשך השבוע, לחולצה החדשה שזה עתה הביאו לו, כי מרוב קדושתו, היה גופו נקי וטהור. וזהו דבר מפליא שהתקיים ברב מרבני דורינו, זכר צדיק לברכה.

ומעשה היה, שבימי זקנותו של הגאון רבי משה, החל להתקשות בהליכה לישיבה הסמוכה לביתו. הלכו מקורביו, ומצאו נדיב שיסכים להעמיד לרשות הרב מכונית ראויה לשמה, שבעזרתה יוכל הרב ללכת ממקום למקום. בתור נהג, הועמד לרשות הרב, אברך אחד, ששמח מאד על תפקידו החדש, וקיבל אותו עליו בהתנדבות. ובכל יום היה האברך חושב כיצד יוכל להנעים על הרב את השהות במכונית, והיה תמיד מקפיד לקום ממקומו, לפתוח בפני הגאון את המכונית, ולסייע לו להכנס ולצאת מתוכה.

מובן אם כן, שגם הגאון השיב לו כגמולו, והיה משוחח ומשיב לשאלותיו של האברך תוך כדי הנסיעה.

ויהי היום, והאברך היה צריך להסיע את הרב מן הישיבה אל ביתו. כשנכנס הרב למכונית, פתח אותה עבורו האברך, ולאחר שהתיישב הרב, אותו אברך לא שם לבו לכך שאצבעותיו של הרב עודן מחזיקות בצד הדלת, וטרק בחוזקה את המכונית על אצבעותיו של הרב.

במחשבה של רגע אחד, החליט הרב שלא לזעוק מכאב, וחרק את שיניו בדממה, עד שיסתובב האברך, ואז יוכל הוא לפתוח את הדלת ולשחרר את אצבעותיו. האברך אמנם הסתובב כדי להכנס למקומו, אך הדלת לא נפתחה. הרב ניסה לפותחה, אך היא היתה נעולה. ובכל זאת החליט הרב לשתוק, שהרי בעוד כמה רגעים הוא כבר יגיע לביתו.

תוך כדי הנסיעה הקצרה, האברך שואל את הגאון, מה שלום כבוד הרב, והרב משיב לו, ברוך ה' בסדר. וכן על זה הדרך. אך הכאבים היו עצומים, והגאון חיכה בכל לבו להגיע כבר לביתו.

והנה בסמוך לבית הגאון, עמדה שיירת מכוניות, והתנועה עמדה על עומדה. פנה הגאון אל האברך, ואמר לו, אולי כבר עדיף שאלך ברגל לביתי, שהרי התנועה דוממת. השיב לו האברך, חלילה לי, הלא אני קבלתי על עצמי לקחת את הרב מדלת לדלת, ולא שחלילה הרב יטרח. שתק הגאון וסבל את יסוריו בדממה.

עד שהגיעו לבית הרב, קם הרב ממקומו, פסע אל עבר ביתו, וברגע שהאברך פנה לדרכו במכונית, הסתובב הגאון, ונפל ארצה מתעלף.

תיכף הזמינו עבורו אמבולנס, ופינוהו לבית החולים. שאלו הרופאים מה אירע, אולם הגאון אינו מוכן להשיב. עד שהפצירו בו, שהמידע נחוץ לשם הטיפול בו, והוא נעתר להשיב מה שאירע. שאלו אותו מקורביו, עד כאן רבינו? והלא רבינו כמעט וגרם לעצמו נזק בלתי הפיך, ואין הדבר ברור שהוא יוכל עוד לכתוב בידו, והרי ספריו הקדושים המאירים את העולם, ועתידים להאיר את העולם עד ביאת משיח צדקינו, אולי לא יכתבו מחמת מה שאירע! האם לא היה כדאי לומר פשוט לאברך שישחרר את הדלת?

השיב להם הגאון, אותו אברך, עושה הכל כדי לתת לי הרגשה טובה, ואיך אפגע בו כאשר ידע שגרם לי כאבים גדולים, הלא בודאי הוא לא יוכל לסלוח לעצמו על מה שעשה. לכן היה כדאי לשתוק בכל מחיר.

זו הנהגתו של מי שהצליח לחנך את עצמו בתכלית הטהרה, נשמע אנו ונלמד משהו ממעשיו, כמה על האדם לשים לבו למצב של רעהו, ובודאי להשתדל שלא לפגוע ולא לצער זה את זה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה