הלכה ליום שני כ' חשון תש"פ 18 בנובמבר 2019

ריסוס נגד מזיקים – בהמה שתולשת עשב

שאלה: האם מותר להניח או לרסס רעל נגד מזיקים בשבת?

תשובה: שאלה זו, תלויה בנידון אחר שאינו קשור בכלל להלכות שבת. והדברים מעט מורכבים. לכן, כעת נבאר את אותו הנידון, ומחר בעזרת ה', נסביר את הקשר להלכות שבת, ונגיע למסקנת ההלכה לגבי ריסוס או הנחת רעל לפני מזיקים בשבת.

הנחת בהמה לאכול עשב בשבת
מותר לאפשר בשבת לבהמה, לרעות במקום שיש בו עשבים, על מנת שהבהמה תאכל מן העשבים, אף על פי שהבהמה תולשת מן העשבים כדי לאכלם, בכל זאת הדבר מותר בלי פקפוק.

והקשו רבותינו האחרונים, שלכאורה הדבר עומד בניגוד להלכה אחרת בדיני ממונות:

כי בשלחן ערוך חושן משפט (סימן שצד) נפסק: "המעמיד בהמה על גבי תבואה של חבירו, חייב לשלם מה שהזיקה". כלומר, מי שהניח בהמה כדי שהיא תאכל מהתבואה של חבירו, הרי הוא חייב לשלם את הנזק ממה שאכלה הבהמה.

נמצא אם כן, שלגבי הלכות נזיקין, אנו משייכים את הנזק שעוללה הבהמה לאדם שהניחה שם. ואילו לגבי הלכות שבת, מעשה תלישת העשב של הבהמה, אינו שייך לאדם שהניח את הבהמה, שהרי למדנו שמותר לאפשר לבהמה לתלוש עשבים בשבת. וצריך הסבר מהו החילוק בין הלכות שבת לדיני נזיקין?

ובענין זה מצאנו שני הסברים בדברי הפוסקים:

דברי ה"אבן העוזר"
בספר אבן העוזר (סימן שכח) כתב, שהחילוק הוא, שלגבי נזיקין, הדבר הקובע את החיוב הוא ה"היזק", כלומר, התוצאה שנעשתה בפועל. ומאחר וכאשר בהמה עומדת על גבי עשב, הדבר ברור שהיא תאכל אותו, לפיכך האחריות על הנזק מוטלת על מי שהניחה שם, שהוא המזיק. אבל לגבי הלכות שבת, הדבר תלוי במחשבת האדם בשעת עשיית המלאכה (שהרי "מלאכת מחשבת" אסרה התורה), ומאחר והמניח בהמה על גבי עשב, אינו מתכוין לשום מלאכה, וכל כוונתו רק שתתמלא כריסה של הבהמה, ממילא לא שייך להטיל עליו את האחריות על מעשי הבהמה.

דברי הבית מאיר
לעומת זאת, בספר בית מאיר כתב להסביר באופן שונה: שלגבי הלכות שבת, לא שייך לומר שהאדם אחראי על מעשי הבהמה, מאחר ובהלכות שבת לא איכפת לנו מתוצאת המלאכה (שהעשבים נתלשו), כי לא הקפידה התורה, אלא שהאדם לא יעשה את המלאכה. וכל מלאכה שנעשית מאליה בשבת, ללא השתדלות מצד האדם, אינה אסורה. ולכן לגבי דיני נזיקין, אנו מטילים את האחריות על האדם, אבל לגבי הלכות שבת, אין אנו מטילים אחריות על האדם. (אמנם בודאי שאסור לעשות בשבת מלאכות ממש על ידי בהמה).

נמצאנו למדים, שלדברי ה"אבן העוזר" מה שקובע את החיוב במלאכות שבת, הוא מחשבת האדם בלבד, וכל שאין מחשבתו מכוונת לגוף המלאכה, אין איסור בדבר אם הוא גורם לכך שבהמתו תעשה את המלאכה. ואילו לדברי הבית מאיר, מה שקובע את החיוב במלאכות שבת, הוא טורח האדם והתעסקותו בעשיית המלאכה, אבל המלאכה מצד עצמה, כל שאינה נעשית על ידי פעולת האדם וכוונתו, אין בה איסור כלל בשבת.

לכן לכל השיטות, מותר לתת לבהמה לאכול בשבת עשב המחובר לקרקע. ובהלכה הבאה נסביר את השייכות בין נדון זה, לשאלת הנחת רעל נגד מזיקים בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה