הלכה ליום שני כ' חשון תש"פ 18 בנובמבר 2019

ריסוס נגד מזיקים – בהמה שתולשת עשב

שאלה: האם מותר להניח או לרסס רעל נגד מזיקים בשבת?

תשובה: שאלה זו, תלויה בנידון אחר שאינו קשור בכלל להלכות שבת. והדברים מעט מורכבים. לכן, כעת נבאר את אותו הנידון, ומחר בעזרת ה', נסביר את הקשר להלכות שבת, ונגיע למסקנת ההלכה לגבי ריסוס או הנחת רעל לפני מזיקים בשבת.

הנחת בהמה לאכול עשב בשבת
מותר לאפשר בשבת לבהמה, לרעות במקום שיש בו עשבים, על מנת שהבהמה תאכל מן העשבים, אף על פי שהבהמה תולשת מן העשבים כדי לאכלם, בכל זאת הדבר מותר בלי פקפוק.

והקשו רבותינו האחרונים, שלכאורה הדבר עומד בניגוד להלכה אחרת בדיני ממונות:

כי בשלחן ערוך חושן משפט (סימן שצד) נפסק: "המעמיד בהמה על גבי תבואה של חבירו, חייב לשלם מה שהזיקה". כלומר, מי שהניח בהמה כדי שהיא תאכל מהתבואה של חבירו, הרי הוא חייב לשלם את הנזק ממה שאכלה הבהמה.

נמצא אם כן, שלגבי הלכות נזיקין, אנו משייכים את הנזק שעוללה הבהמה לאדם שהניחה שם. ואילו לגבי הלכות שבת, מעשה תלישת העשב של הבהמה, אינו שייך לאדם שהניח את הבהמה, שהרי למדנו שמותר לאפשר לבהמה לתלוש עשבים בשבת. וצריך הסבר מהו החילוק בין הלכות שבת לדיני נזיקין?

ובענין זה מצאנו שני הסברים בדברי הפוסקים:

דברי ה"אבן העוזר"
בספר אבן העוזר (סימן שכח) כתב, שהחילוק הוא, שלגבי נזיקין, הדבר הקובע את החיוב הוא ה"היזק", כלומר, התוצאה שנעשתה בפועל. ומאחר וכאשר בהמה עומדת על גבי עשב, הדבר ברור שהיא תאכל אותו, לפיכך האחריות על הנזק מוטלת על מי שהניחה שם, שהוא המזיק. אבל לגבי הלכות שבת, הדבר תלוי במחשבת האדם בשעת עשיית המלאכה (שהרי "מלאכת מחשבת" אסרה התורה), ומאחר והמניח בהמה על גבי עשב, אינו מתכוין לשום מלאכה, וכל כוונתו רק שתתמלא כריסה של הבהמה, ממילא לא שייך להטיל עליו את האחריות על מעשי הבהמה.

דברי הבית מאיר
לעומת זאת, בספר בית מאיר כתב להסביר באופן שונה: שלגבי הלכות שבת, לא שייך לומר שהאדם אחראי על מעשי הבהמה, מאחר ובהלכות שבת לא איכפת לנו מתוצאת המלאכה (שהעשבים נתלשו), כי לא הקפידה התורה, אלא שהאדם לא יעשה את המלאכה. וכל מלאכה שנעשית מאליה בשבת, ללא השתדלות מצד האדם, אינה אסורה. ולכן לגבי דיני נזיקין, אנו מטילים את האחריות על האדם, אבל לגבי הלכות שבת, אין אנו מטילים אחריות על האדם. (אמנם בודאי שאסור לעשות בשבת מלאכות ממש על ידי בהמה).

נמצאנו למדים, שלדברי ה"אבן העוזר" מה שקובע את החיוב במלאכות שבת, הוא מחשבת האדם בלבד, וכל שאין מחשבתו מכוונת לגוף המלאכה, אין איסור בדבר אם הוא גורם לכך שבהמתו תעשה את המלאכה. ואילו לדברי הבית מאיר, מה שקובע את החיוב במלאכות שבת, הוא טורח האדם והתעסקותו בעשיית המלאכה, אבל המלאכה מצד עצמה, כל שאינה נעשית על ידי פעולת האדם וכוונתו, אין בה איסור כלל בשבת.

לכן לכל השיטות, מותר לתת לבהמה לאכול בשבת עשב המחובר לקרקע. ובהלכה הבאה נסביר את השייכות בין נדון זה, לשאלת הנחת רעל נגד מזיקים בשבת.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין טלטול מפתח בחגורה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה


דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה