הלכה ליום שני כ' חשון תש"פ 18 בנובמבר 2019

ריסוס נגד מזיקים – בהמה שתולשת עשב

שאלה: האם מותר להניח או לרסס רעל נגד מזיקים בשבת?

תשובה: שאלה זו, תלויה בנידון אחר שאינו קשור בכלל להלכות שבת. והדברים מעט מורכבים. לכן, כעת נבאר את אותו הנידון, ומחר בעזרת ה', נסביר את הקשר להלכות שבת, ונגיע למסקנת ההלכה לגבי ריסוס או הנחת רעל לפני מזיקים בשבת.

הנחת בהמה לאכול עשב בשבת
מותר לאפשר בשבת לבהמה, לרעות במקום שיש בו עשבים, על מנת שהבהמה תאכל מן העשבים, אף על פי שהבהמה תולשת מן העשבים כדי לאכלם, בכל זאת הדבר מותר בלי פקפוק.

והקשו רבותינו האחרונים, שלכאורה הדבר עומד בניגוד להלכה אחרת בדיני ממונות:

כי בשלחן ערוך חושן משפט (סימן שצד) נפסק: "המעמיד בהמה על גבי תבואה של חבירו, חייב לשלם מה שהזיקה". כלומר, מי שהניח בהמה כדי שהיא תאכל מהתבואה של חבירו, הרי הוא חייב לשלם את הנזק ממה שאכלה הבהמה.

נמצא אם כן, שלגבי הלכות נזיקין, אנו משייכים את הנזק שעוללה הבהמה לאדם שהניחה שם. ואילו לגבי הלכות שבת, מעשה תלישת העשב של הבהמה, אינו שייך לאדם שהניח את הבהמה, שהרי למדנו שמותר לאפשר לבהמה לתלוש עשבים בשבת. וצריך הסבר מהו החילוק בין הלכות שבת לדיני נזיקין?

ובענין זה מצאנו שני הסברים בדברי הפוסקים:

דברי ה"אבן העוזר"
בספר אבן העוזר (סימן שכח) כתב, שהחילוק הוא, שלגבי נזיקין, הדבר הקובע את החיוב הוא ה"היזק", כלומר, התוצאה שנעשתה בפועל. ומאחר וכאשר בהמה עומדת על גבי עשב, הדבר ברור שהיא תאכל אותו, לפיכך האחריות על הנזק מוטלת על מי שהניחה שם, שהוא המזיק. אבל לגבי הלכות שבת, הדבר תלוי במחשבת האדם בשעת עשיית המלאכה (שהרי "מלאכת מחשבת" אסרה התורה), ומאחר והמניח בהמה על גבי עשב, אינו מתכוין לשום מלאכה, וכל כוונתו רק שתתמלא כריסה של הבהמה, ממילא לא שייך להטיל עליו את האחריות על מעשי הבהמה.

דברי הבית מאיר
לעומת זאת, בספר בית מאיר כתב להסביר באופן שונה: שלגבי הלכות שבת, לא שייך לומר שהאדם אחראי על מעשי הבהמה, מאחר ובהלכות שבת לא איכפת לנו מתוצאת המלאכה (שהעשבים נתלשו), כי לא הקפידה התורה, אלא שהאדם לא יעשה את המלאכה. וכל מלאכה שנעשית מאליה בשבת, ללא השתדלות מצד האדם, אינה אסורה. ולכן לגבי דיני נזיקין, אנו מטילים את האחריות על האדם, אבל לגבי הלכות שבת, אין אנו מטילים אחריות על האדם. (אמנם בודאי שאסור לעשות בשבת מלאכות ממש על ידי בהמה).

נמצאנו למדים, שלדברי ה"אבן העוזר" מה שקובע את החיוב במלאכות שבת, הוא מחשבת האדם בלבד, וכל שאין מחשבתו מכוונת לגוף המלאכה, אין איסור בדבר אם הוא גורם לכך שבהמתו תעשה את המלאכה. ואילו לדברי הבית מאיר, מה שקובע את החיוב במלאכות שבת, הוא טורח האדם והתעסקותו בעשיית המלאכה, אבל המלאכה מצד עצמה, כל שאינה נעשית על ידי פעולת האדם וכוונתו, אין בה איסור כלל בשבת.

לכן לכל השיטות, מותר לתת לבהמה לאכול בשבת עשב המחובר לקרקע. ובהלכה הבאה נסביר את השייכות בין נדון זה, לשאלת הנחת רעל נגד מזיקים בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה