הלכה ליום חמישי ט"ז חשון תש"פ 14 בנובמבר 2019

מלכודות עכברים בשבת

שאלה: האם מותר להניח מלכודת עכברים בשבת?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שאחת המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "צידה", כלומר, הצד בעל חיים בשבת, חייב משום חילול שבת מן התורה. וכתבנו, שאם צד בעל חיים שהדרך היא לצוד אותו, כגון עופות דגים וכדומה, שרגילים לצוד את בני מינם, חייב מן התורה. ואם אין דרך לצוד את אותו בעל חיים, כגון זבובים ויתושים וכדומה, אין איסור לצודן בשבת, אלא מדרבנן (מחמת גזירת חכמינו), שגזרו שלא לצוד כלל בעלי חיים בשבת.

עכבר, אם איסור צידתו הוא מן התורה
ולענין עכברים, מבואר במשנה במסכת שבת (קז.), שכל שמונה שרצים האמורים בתורה, "החולד והעכבר והצב והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת", הצד אותם בשבת, חייב מן התורה, כיון שיש להם עורות, והיו רגילים לצוד אותם כדי להשתמש בעורות שלהם. ומבואר אם כן שעצם צידת העכבר בשבת אסורה מן התורה. (וראה עוד להלן).

דברי המגן אברהם, ודברי מרן זצ"ל
כתב המגן אברהם (סימן שטז ס"ק ט) שכשם שאסור להניח מצודות לצוד כל בעלי חיים בשבת, כמו כן אסור להניח מצודות בשבת לצוד את העכברים. וכדבריו פסקו עוד מגדולי האחרונים.

אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, כתב בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמוד קיט) שהצד עכברים בביתו, שבודאי אינו מתכוין לשימוש כלשהו בגוף העכבר, אינו חייב מן התורה. כיון שהיא בכלל "מלאכה שאינה צריכה לגופה", (מלאכה שאין צורך בגוף התוצאה היוצאת ממנה), שלא נאסרה אלא מדרבנן (מגזירת רבותינו). והביא כן בשם הגאונים. ולאחר שהאריך במשא ומתן בדברי הפוסקים בזה, העלה שמעיקר הדין נראה שאין איסור בהנחת מלכודת עכברים בשבת, מאחר והעכבר אינו ניצוד מיד אלא לאחר זמן, ומאחר וצידתו אינה אסורה מן התורה. אולם בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ג סימן כ) הביא דברי פסקי התוספות, ומהר"ח אור זרוע, שכתבו להחמיר בדבר, שאין להניח מצודות לשום בעל חיים בשבת. ובכלל זה העכברים המזיקים, שאין להניח מצודות לצוד אותם בשבת, מחמת גזירת רבותינו, שלא להניח מצודות בשבת.

לכן להלכה נראה שיש להחמיר שלא להניח בשבת מצודות נגד עכברים. אבל להניחם מערב שבת, אין איסור כלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה, שמעתי מפי הרב אברהם יוסף - שמותר לתת מלכודת של עכברים בשבת עצמה, אם כן מדוע סיכום ההלכה הוא שיש להחמיר הרי הדבר מותר מן הדין? י"ג אב תש"פ / 3 באוגוסט 2020

מפני שלפי דברי מרן זצ"ל יותר נכון להחמיר. וכמו שצייננו לדבריו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה