הלכה ליום חמישי ט"ז חשון תש"פ 14 בנובמבר 2019

מלכודות עכברים בשבת

שאלה: האם מותר להניח מלכודת עכברים בשבת?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שאחת המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "צידה", כלומר, הצד בעל חיים בשבת, חייב משום חילול שבת מן התורה. וכתבנו, שאם צד בעל חיים שהדרך היא לצוד אותו, כגון עופות דגים וכדומה, שרגילים לצוד את בני מינם, חייב מן התורה. ואם אין דרך לצוד את אותו בעל חיים, כגון זבובים ויתושים וכדומה, אין איסור לצודן בשבת, אלא מדרבנן (מחמת גזירת חכמינו), שגזרו שלא לצוד כלל בעלי חיים בשבת.

עכבר, אם איסור צידתו הוא מן התורה
ולענין עכברים, מבואר במשנה במסכת שבת (קז.), שכל שמונה שרצים האמורים בתורה, "החולד והעכבר והצב והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת", הצד אותם בשבת, חייב מן התורה, כיון שיש להם עורות, והיו רגילים לצוד אותם כדי להשתמש בעורות שלהם. ומבואר אם כן שעצם צידת העכבר בשבת אסורה מן התורה. (וראה עוד להלן).

דברי המגן אברהם, ודברי מרן זצ"ל
כתב המגן אברהם (סימן שטז ס"ק ט) שכשם שאסור להניח מצודות לצוד כל בעלי חיים בשבת, כמו כן אסור להניח מצודות בשבת לצוד את העכברים. וכדבריו פסקו עוד מגדולי האחרונים.

אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, כתב בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמוד קיט) שהצד עכברים בביתו, שבודאי אינו מתכוין לשימוש כלשהו בגוף העכבר, אינו חייב מן התורה. כיון שהיא בכלל "מלאכה שאינה צריכה לגופה", (מלאכה שאין צורך בגוף התוצאה היוצאת ממנה), שלא נאסרה אלא מדרבנן (מגזירת רבותינו). והביא כן בשם הגאונים. ולאחר שהאריך במשא ומתן בדברי הפוסקים בזה, העלה שמעיקר הדין נראה שאין איסור בהנחת מלכודת עכברים בשבת, מאחר והעכבר אינו ניצוד מיד אלא לאחר זמן, ומאחר וצידתו אינה אסורה מן התורה. אולם בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ג סימן כ) הביא דברי פסקי התוספות, ומהר"ח אור זרוע, שכתבו להחמיר בדבר, שאין להניח מצודות לשום בעל חיים בשבת. ובכלל זה העכברים המזיקים, שאין להניח מצודות לצוד אותם בשבת, מחמת גזירת רבותינו, שלא להניח מצודות בשבת.

לכן להלכה נראה שיש להחמיר שלא להניח בשבת מצודות נגד עכברים. אבל להניחם מערב שבת, אין איסור כלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה, שמעתי מפי הרב אברהם יוסף - שמותר לתת מלכודת של עכברים בשבת עצמה, אם כן מדוע סיכום ההלכה הוא שיש להחמיר הרי הדבר מותר מן הדין? י"ג אב תש"פ / 3 באוגוסט 2020

מפני שלפי דברי מרן זצ"ל יותר נכון להחמיר. וכמו שצייננו לדבריו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה