הלכה ליום שני 20 Adar 5780 מרץ 16 2020

ההלכה מוקדשת לישוב הדעת ופרנסה טובה ושמחה חיים עבור

צמח בן ציונה

הוקדש על ידי

פלוני

בעל ואשה עם מנהגים שונים

שאלה: זוג נשוי שהאשה והבעל הם מעדות אחרות, כגון ספרדים ואשכנזים, כיצד עליהם לנהוג בביתם בעניינים שונים שיש בהם חילוקי מנהגים, למשל בעניין אכילת קטניות בפסח, אכילת בשר "כשר" שאינו "גלאט- חלק" וכדומה?

רבותינו הראשונים פסקו (מכח דברי הגמרא בכמה מקומות) שאדם שהיה גר במקום שנוהגים בו כמה מנהגים להקל ולהחמיר, ואחר כך עזב את אותו המקום לגמרי ובא להשתקע (לגור בקביעות) במקום אחר, צריך לנהוג כמנהג בני המקום שבא להשתקע בו, בין להחמיר ובין להקל, ואינו מחויב להמשיך במנהגי המקום שיצא משם.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, למד מדין זה, לגבי אשה מבנות אשכנז, שמנהג בית אביה שלא לאכול בפסח אורז וקטניות, והלכה ונשאת לבעל ספרדי שנוהג היתר בזה, שאז רשאית האשה לנהוג היתר כמנהגו, משום שהיא נחשבת כמו אדם שעזב את מקומו על מנת להשתקע במקום אחר.

וכיוצא בזה פסק רבינו הרשב"ץ (רבי שמעון בר צמח, מרבותינו הראשונים), לגבי מקום שיש בו שתי קהילות חלוקות במנהגיהן (כמו קהילות הספרדים והאשכנזים) ונשא איש מבני הקהילה האחת אשה מבנות הקהילה האחרת, שאין ספק שהאשה נכללת עם בעלה בכל חיוביו, משום שאשתו כגופו בכל הדברים, ונפטרת ממנהגי קהילת בית אביה, "ודבר פשוט הוא שלא יהיו שניים מסובין (סועדים) על שולחן אחד ויהיו חלוקין במאכליהם, שיהיה האסור לזה מותר לזה, אלא בכל מנהגיה תלך האשה אחר מנהג בעלה. ובפרט שלגבי יחסי אשה עם בעלה יגרום הדבר פירוד ומחלוקת אם יהיו חלוקים במנהגיהם.

וזכור לנו, שפעם דיבר מרן בפני קבוצה מצומצת בענין הנ"ל, והיתה שם אשה מכובדת מבנות משפחתו, והיא החלה לטעון בפני מרן, שיש להורות כי הבעל ינהג כמנהגי האשה, כי "מי אמר שהנשואין נחשבים כאילו האשה הולכת למקומו של הבעל, אולי אפשר לומר להיפך"? ומרן הסביר לה את הדברים היטב, עד שהיא נתרצתה והסכימה, כי באמת מתאים יותר לומר שהאשה תנהג כמנהגי בעלה. והנוכחים התפלאו כיצד מרן בנועם שפתיו הסביר את הדברים באופן המתקבל על דעת כולם.

ארץ ישראל נחשבת "אתריה דמרן", כלומר, מקומו של מרן השלחן ערוך, כי מרן רבי יוסף קארו חי ופעל בארץ ישראל, ומארץ ישראל פשטו הוראותיו ונתקבלה הלכה כמותו. לפיכך כתב מרן רבינו זצ"ל, שאשה ספרדיה שנשאת לבעל אשכנזי, אף על פי שהיא צריכה לנהוג כמנהגי בעלה בביתו, ולמשל, עליה להימנע מבישול אורז וקטניות בבית בעלה, מכל מקום אם הם גרים בארץ ישראל "אתריה דמרן", אין האשה נחשבת לאדם שעקר (עזב) לגמרי ממקומו הקודם ובא למקום אחר, אלא רשאית לאכול אורז וקטניות בבית הוריה אף לאחר נישואיה, וכדעת מרן, מרא דארעא דישראל. וכמו כן אינה רשאית להקל באכילת בשר "כשר" שאינו "חלק" "גלאט", משום שמנהג ארץ ישראל על פי הוראת מרן הקדוש, להימנע מאכילת בשר שאינו "חלק", וכדעת רוב הראשונים, ואף שמנהג האשכנזים אפילו בארץ ישראל להקל באכילת בשר שאינו "חלק", מכל מקום זו שכבר זכתה לנהוג בזה כדעת מרן, אינה נפטרת ממנהג זה בנישואיה עם בעל אשכנזי, אלא עליה להמשיך בחומרת מרן בזה.

ולסיכום: באופן כללי, האשה הולכת אחרי מנהגי בעלה בכל דבר. אולם יש יוצא מן הכלל, והוא לגבי אשה ספרדיה שנשאת לאשכנזי, והם גרים בארץ ישראל, שאז יש מקרים שהדין שונה, וכפי שהסברנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

בענין אשה נשואה ואיך תתנהג. חשבתי מכמה זמן שלכאורה ספרדיה שנשואה לאשכנזי גם תמשיך לברך על נרות ש"ק קודם ההדלקה. בין שהיא בא"י ובין בחו"ל משתי טעמים אחד חשש ברכה לבטלה אם מברכת אח"כ וכדעת מרן הב"י וגם שהיות שזה דבר פרטי ולא בשולחן עם אחרים (אין שייך טעם הרשב"ץ). מה דעת כבודך? 22 Adar 5780 / מרץ 18 2020

בודאי שתמשיך לברך קודם ההדלקה, והרי אפילו הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל הורה לרעייתו לנהוג כן בארץ ישראל.

והנה לפי דבריכם אישה ספרדיה שנישאת לאשכנזי יכולה להמשיך לנהוג כמנהג בית אביה בגלל שמרן דאתרא הוא בעל השולחן ערוך ואם כן מדוע אני אשכנזי שגר באותו מקום חייב להמשיך לנהוג מנהג אשכנז ולא יכול לשנות מנהגי לעולם? 21 Adar 5780 / מרץ 17 2020

משום שהאשכנזים בבואם ארצה המשיכו במנהגיהם, וסמכו על דעת רבותיהם שכיון שבאו רבים יחד ויש להם בית דין משלהם, לכן אינם כפופים לדעת מרן. ומאחר והמשיכו במנהג איסור אכילת קטניות, הרי שנאסרו בזה גם לדעת מרן השלחן ערוך. (יש רק מעט דברים יוצאים מן הכלל שבהם האשכנזים קיבלו עליהם את הוראות הספרדים, ובכללם, שהאשכנזים בארץ ישראל אינם מניחים תפילין בחול המועד, שלא כמנהגם בחוץ לארץ. וכן קיבלו את זמני היום ושיעורי המידות לפי מנהגי הספרדים).

כשהדבר יגיע לאכילת בשר עשויה להיות מחלוקת ,מה תעשה אז האשה ? (מדוברבספרדיה) 21 Adar 5780 / מרץ 17 2020

אם בעלה מתקוטט על דבר זה, הרי עדיין יש ספק שמא הבשר שלפניה הוא חלק, ולכן תוכל לסמוך על ספק, שמא הבשר הוא חלק, ואף אם אינו חלק שמא הלכה כהרמ"א.

כמובן שאיני חולק על הדברים אולם אם בשלום בית עסקינן אז מה עושים עם הסיפא של המאמר? 25 Adar II 5771 / מרץ 31 2011

שלום רב!

הטעם שאין אנו מיקלים בזה לענין בשר חלק, משום שדעת רוב הראשונים שאין להקל בזה, ואפילו לאשכנזים נהגו להקל בזה, רק משום דוחק השעה, שלא היה להם בשר אחר.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

The Eight Levels of Tzedakah

The Rambam (Chapter 10 of Hilchot Matenot Aniyim) writes that there are eight levels included in the Mitzvah of Tzedakah with each one being greater than the other. The highest level of Tzedakah is by helping to support a Jew who lacks his basic needs by providing him with money by means of a gif......

לקריאת ההלכה

The Mitzvah of Tzedakah and Donating a Tenth of One’s Earnings

By popular demand, we shall now discuss the topics of Tzedakah and donating a tenth of one’s earnings more broadly based on the words of Maran Ha’Shulchan Aruch and the Poskim and based on what is written in the works of Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l on this topic. Question: ......

לקריאת ההלכה

Question: Are those who customarily donate a tenth of their monthly income to Tzedakah permitted to deduct the cost of providing for their children still living at home from the sum of this ten percent?

Answer: We have previously discussed that one must donate a certain amount of Tzedakah annually. It is a “middle” level for one to give a tenth of one’s monthly profits every month. Now let us deal with our question regarding those who donate a tenth of their monthly profits to Tze......

לקריאת ההלכה

How Much Tzedakah One Must Donate

The Rambam, Tur, and Maran Ha’Shulchan Aruch write that the amount one should donate for Tzedakah is, if one can afford it, based on the necessities of the needy people. This means that if one is extremely wealthy and can provide for the needs of poor people in one’s city, one should ind......

לקריאת ההלכה


The Privilege to Donate Tzedakah

In the previous Halacha, we have discussed how the prophet Yirmeya requested from Hashem that when the wicked wish to donate Tzedakah, he should present them with unworthy people. This means that the Tzedakah funds should go to unworthy causes, such as cheaters and con-artists. As such, the wicked w......

לקריאת ההלכה

The Mitzvah of Tzedakah

The Tur (Yoreh De’ah, Chapter 247) writes: “There is a positive Torah commandment for one to donate some of one’s money to charity, based on one’s individual capabilities. In addition to the fact that whoever donates charity fulfills a positive Torah commandment, one who abst......

לקריאת ההלכה

Unworthy Individuals

In the previous Halachot, we have explained the primary aspects of the Mitzvah of Tzedakah. If one transgresses any prohibition in the Torah and does not repent, for instance, if one is aware of the prohibition of shaving one’s beard with a razor and he nevertheless does so or one who dese......

לקריאת ההלכה

Who is Obligated in the Mitzvah of Tzedakah?

Every member of the Jewish nation must donate Tzedakah. Even a pauper who receives Tzedakah, has no way of earning a livelihood, and only lives off of what others provide him with must give Tzedakah from what others give him. When the Sages of Israel had control over the Jewish nation, the Jewish co......

לקריאת ההלכה