הלכה ליום שני כ' אדר תש"פ 16 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לישוב הדעת ופרנסה טובה ושמחה חיים עבור

צמח בן ציונה

הוקדש על ידי

פלוני

בעל ואשה עם מנהגים שונים

שאלה: זוג נשוי שהאשה והבעל הם מעדות אחרות, כגון ספרדים ואשכנזים, כיצד עליהם לנהוג בביתם בעניינים שונים שיש בהם חילוקי מנהגים, למשל בעניין אכילת קטניות בפסח, אכילת בשר "כשר" שאינו "גלאט- חלק" וכדומה?

רבותינו הראשונים פסקו (מכח דברי הגמרא בכמה מקומות) שאדם שהיה גר במקום שנוהגים בו כמה מנהגים להקל ולהחמיר, ואחר כך עזב את אותו המקום לגמרי ובא להשתקע (לגור בקביעות) במקום אחר, צריך לנהוג כמנהג בני המקום שבא להשתקע בו, בין להחמיר ובין להקל, ואינו מחויב להמשיך במנהגי המקום שיצא משם.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, למד מדין זה, לגבי אשה מבנות אשכנז, שמנהג בית אביה שלא לאכול בפסח אורז וקטניות, והלכה ונשאת לבעל ספרדי שנוהג היתר בזה, שאז רשאית האשה לנהוג היתר כמנהגו, משום שהיא נחשבת כמו אדם שעזב את מקומו על מנת להשתקע במקום אחר.

וכיוצא בזה פסק רבינו הרשב"ץ (רבי שמעון בר צמח, מרבותינו הראשונים), לגבי מקום שיש בו שתי קהילות חלוקות במנהגיהן (כמו קהילות הספרדים והאשכנזים) ונשא איש מבני הקהילה האחת אשה מבנות הקהילה האחרת, שאין ספק שהאשה נכללת עם בעלה בכל חיוביו, משום שאשתו כגופו בכל הדברים, ונפטרת ממנהגי קהילת בית אביה, "ודבר פשוט הוא שלא יהיו שניים מסובין (סועדים) על שולחן אחד ויהיו חלוקין במאכליהם, שיהיה האסור לזה מותר לזה, אלא בכל מנהגיה תלך האשה אחר מנהג בעלה. ובפרט שלגבי יחסי אשה עם בעלה יגרום הדבר פירוד ומחלוקת אם יהיו חלוקים במנהגיהם.

וזכור לנו, שפעם דיבר מרן בפני קבוצה מצומצת בענין הנ"ל, והיתה שם אשה מכובדת מבנות משפחתו, והיא החלה לטעון בפני מרן, שיש להורות כי הבעל ינהג כמנהגי האשה, כי "מי אמר שהנשואין נחשבים כאילו האשה הולכת למקומו של הבעל, אולי אפשר לומר להיפך"? ומרן הסביר לה את הדברים היטב, עד שהיא נתרצתה והסכימה, כי באמת מתאים יותר לומר שהאשה תנהג כמנהגי בעלה. והנוכחים התפלאו כיצד מרן בנועם שפתיו הסביר את הדברים באופן המתקבל על דעת כולם.

ארץ ישראל נחשבת "אתריה דמרן", כלומר, מקומו של מרן השלחן ערוך, כי מרן רבי יוסף קארו חי ופעל בארץ ישראל, ומארץ ישראל פשטו הוראותיו ונתקבלה הלכה כמותו. לפיכך כתב מרן רבינו זצ"ל, שאשה ספרדיה שנשאת לבעל אשכנזי, אף על פי שהיא צריכה לנהוג כמנהגי בעלה בביתו, ולמשל, עליה להימנע מבישול אורז וקטניות בבית בעלה, מכל מקום אם הם גרים בארץ ישראל "אתריה דמרן", אין האשה נחשבת לאדם שעקר (עזב) לגמרי ממקומו הקודם ובא למקום אחר, אלא רשאית לאכול אורז וקטניות בבית הוריה אף לאחר נישואיה, וכדעת מרן, מרא דארעא דישראל. וכמו כן אינה רשאית להקל באכילת בשר "כשר" שאינו "חלק" "גלאט", משום שמנהג ארץ ישראל על פי הוראת מרן הקדוש, להימנע מאכילת בשר שאינו "חלק", וכדעת רוב הראשונים, ואף שמנהג האשכנזים אפילו בארץ ישראל להקל באכילת בשר שאינו "חלק", מכל מקום זו שכבר זכתה לנהוג בזה כדעת מרן, אינה נפטרת ממנהג זה בנישואיה עם בעל אשכנזי, אלא עליה להמשיך בחומרת מרן בזה.

ולסיכום: באופן כללי, האשה הולכת אחרי מנהגי בעלה בכל דבר. אולם יש יוצא מן הכלל, והוא לגבי אשה ספרדיה שנשאת לאשכנזי, והם גרים בארץ ישראל, שאז יש מקרים שהדין שונה, וכפי שהסברנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

בענין אשה נשואה ואיך תתנהג. חשבתי מכמה זמן שלכאורה ספרדיה שנשואה לאשכנזי גם תמשיך לברך על נרות ש"ק קודם ההדלקה. בין שהיא בא"י ובין בחו"ל משתי טעמים אחד חשש ברכה לבטלה אם מברכת אח"כ וכדעת מרן הב"י וגם שהיות שזה דבר פרטי ולא בשולחן עם אחרים (אין שייך טעם הרשב"ץ). מה דעת כבודך? כ"ב אדר תש"פ / 18 במרץ 2020

בודאי שתמשיך לברך קודם ההדלקה, והרי אפילו הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל הורה לרעייתו לנהוג כן בארץ ישראל.

והנה לפי דבריכם אישה ספרדיה שנישאת לאשכנזי יכולה להמשיך לנהוג כמנהג בית אביה בגלל שמרן דאתרא הוא בעל השולחן ערוך ואם כן מדוע אני אשכנזי שגר באותו מקום חייב להמשיך לנהוג מנהג אשכנז ולא יכול לשנות מנהגי לעולם? כ"א אדר תש"פ / 17 במרץ 2020

משום שהאשכנזים בבואם ארצה המשיכו במנהגיהם, וסמכו על דעת רבותיהם שכיון שבאו רבים יחד ויש להם בית דין משלהם, לכן אינם כפופים לדעת מרן. ומאחר והמשיכו במנהג איסור אכילת קטניות, הרי שנאסרו בזה גם לדעת מרן השלחן ערוך. (יש רק מעט דברים יוצאים מן הכלל שבהם האשכנזים קיבלו עליהם את הוראות הספרדים, ובכללם, שהאשכנזים בארץ ישראל אינם מניחים תפילין בחול המועד, שלא כמנהגם בחוץ לארץ. וכן קיבלו את זמני היום ושיעורי המידות לפי מנהגי הספרדים).

כשהדבר יגיע לאכילת בשר עשויה להיות מחלוקת ,מה תעשה אז האשה ? (מדוברבספרדיה) כ"א אדר תש"פ / 17 במרץ 2020

אם בעלה מתקוטט על דבר זה, הרי עדיין יש ספק שמא הבשר שלפניה הוא חלק, ולכן תוכל לסמוך על ספק, שמא הבשר הוא חלק, ואף אם אינו חלק שמא הלכה כהרמ"א.

כמובן שאיני חולק על הדברים אולם אם בשלום בית עסקינן אז מה עושים עם הסיפא של המאמר? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

הטעם שאין אנו מיקלים בזה לענין בשר חלק, משום שדעת רוב הראשונים שאין להקל בזה, ואפילו לאשכנזים נהגו להקל בזה, רק משום דוחק השעה, שלא היה להם בשר אחר.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

לקריאת ההלכה