הלכה ליום שלישי כ"ה ניסן תשע"ט 30 באפריל 2019

ההלכה מוקדשת ללידה קלה ותינוק בריא

למזל בת רבקה

הוקדש על ידי

בעלה

איזהו עשיר?

דברי מרן ל"הלכה יומית"
לפני כאחת עשרה שנים, תוך כדי שיחה בדברי תורה עם מרן רבינו רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אמר לנו שאף על פי שעיקר מטרתינו ב"הלכה יומית" היא לימוד ההלכה, על מנת שידעו כל אחד ואחת את המעשה אשר יעשון, בכל זאת עלינו להזכיר מפעם לפעם גם דברי מוסר בדברינו, כי המוסר הוא היסוד הגדול שעליו ישען האיש הישראלי, כמו שהאריכו בעלי המוסר.

מנהג מרן זצ"ל
ובימי ספירת העומר, היה מנהגו של מרן זצ"ל לשבת בכל ערב, בין תפלת מנחה לערבית, והיה דורש בעניני מוסר, אהבת תורה ויראת שמים, והיה פותח במשניות של פרקי אבות, שנוהגים לקרותם בימים הללו, שהרי תלמידי רבי עקיבא לא מתו בימים הללו, אלא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. ועם כל מה שהיה זמנו יקר, בכל זאת ראה חשיבות מיוחדת ללמד עניני מוסר. ולכן למדנו אנו ממרן זצ"ל לעשות כן, שכבר כמה שנים בימי הספירה אנו מביאים מעט עניני מוסר ויראה הנזכרים בפרקי אבות.

איזהו עשיר?
שנינו בפרקי אבות (פרק ד'), "איזהו עשיר? השמח בחלקו"! כלומר, מי הוא העשיר האמתי, זהו האדם שיודע להיות שמח בחלקו, שהוא בטוח בה' יתברך תמיד, ושמח במה שיש לו. שהרי העושר בעולם הזה, אין לו תכלית, כי כולו ענין יחסי. שהרי העני, מקנא במי שמזונתיו מצויים לפניו. וזה שיש לו מזונות, מקנא במי שיש לו בית נאה, וזה שיש לו בית נאה, מקנא בזה שיש לו אחוזה מפוארת, וכן על זה הדרך, אין איש חי בשלוה, כי כמעט כולם רודפים אחר העושר המדומה.

אבל האדם שבלבו נטועה האמונה בה' יתברך, ישמח תמיד במה שנתן לו ה', והוא תמיד שמח ומודה לה' על רוב הטובה שהרעיף עליו. והוא יודע כי אין עושר אמתי בעולם, אלא תורה ומצוות ומעשים טובים, שהם העושר האמתי ההולך עם האדם גם לאחר מותו.

מעשה מנכד הרמב"ם
ומרן רבינו הגדול זצ"ל, הביא מעשה בענין זה בשם הנגיד רבי דוד, נכד הרמב"ם, בספר מדרש דוד, שהביא מעשה באיש עני, שהיה מרויח מעט כדי מזונותיו. והיה תמיד שמח במה שנתן לו הבורא יתברך, מעט או הרבה. ובכל לילה אחרי שהיה אוכל גם אנשי ביתו ובניו, היו מודים לה' על מה שהטיב להם, והיו יושבים האיש ואשתו ובניו, אחד מבניו מנגן בכינור, והשני מזמר, והוא תופש התוף, ועושים מחול שעה או שעתיים בסדר ועונג, ואחר כך הולכים וישנים.

לילה אחד מהלילות, עבר המלך על פתח ביתם ושמע את נגוניהם, ולא הפריע להם. וכמו כן בלילה אחר, וככה שלשה לילות, שהוא היה עובר על פתח הבית שלהם ומאזין לקול נגוניהם, באותה שעה שלח המלך אחרי אותו האיש העני, ובא לפני המלך, אמר לו המלך, אתה האיש! כמה ממון יש תחת ידך? ויאמר לו, אדוני המלך, אני איש עני, אין לי ממון, אלא מה שאני מרויח בכל יום מוציא אותו לכלכלת אנשי ביתי ובני, ואני שמח במה שנתן לי הבורא יתברך, ואפילו הוא מעט, ובעבור זה אני עושה מחול ומזמר בכל לילה אני ואשתי ובני.

מצאו הדברים חן בעיני המלך, ויאמר בלבו, אם אלו שהם עניים שמחים כל כך ומודים לה', על אחת כמה וכמה שאם יעשירו ישמחו ויודו לה'.

באותה שעה אמר המלך למקורביו, שימלאו לו לאותו האיש את חיקו בזהובים, וכן עשו. ויקח אותם, וילך לביתו, ויניחם בקופסא, ומצא שלא נתמלאה הקופסא עד פיה, כי היתה חסרה מעט. חשב בדעתו, הוא ואשתו, שמעתה יעבדו קשה שניהם, עד שיזכו למלאות את הקופסא, ואז יהיו רגועים לכל ימיהם כי יהיו בעושר. ומאותו יום כל מה שהיו מרויחים היו מניחים בקופסא, ועם כל זה לא נתמלאה, והיו האיש ואשתו בדאגה וצער, ובטלו הנגונים והשמחות שהיו מנגנים בכל לילה. (כמו שידוע, שכמה אנשים שזכו לעושר, מאותו יום נתהפך עליהם הגלגל ונעשו סרים וזעפים ועצובים כל ימיהם).

אחר איזה זמן, עבר המלך סמוך לביתם, ומצא אותם נרדמים בחושך, וכן כשעבר בפעם השנייה והשלישית, ראה שהם בצער, קרא המלך לאיש ויאמר לו, אתה האיש! מה עניניך היום? ויאמר לו, אהה אדוני המלך, בזמן שלא היה לי ממון הייתי שמח שאין לי תביעה לאלפי זהובים, ועתה שלטה בי הדאגה והמצוקה בלבי, ואני כל היום רודף ודואג מתי תתמלא הקופסא, ולא נתמלאה. באותה שעה לקח המלך ממנו את הממון, וחזר העני למנהגו הראשון, לשמחה וששון.

והדברים אמתיים, ונוגעים באמת לכל אדם ואדם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

נטילת ויטמינים וכדורים שאינם לרפואה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו חכמים כי אסור לו לאדם שאינו חולה ממש ליטול תרופות בשבת, ורק אם הוא חולי בכל גופו, או שהוא ממש נזקק לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. והבאנו פרטי דינים בזה. גלולות להריון ומעתה נבא לדון לענין גלולות שלוקחת אשה במשך כמה ימים על מנת שתוכל להתעבר, שלכאורה ......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה