הלכה ליום חמישי א' שבט תשפ"א 14 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימי

עליזה ברדה בת-בת שבע ז"ל

לאזכרת ה-11חודש שחל ביום שבת
ת.נ.צ.ב.ה
ולרפואה והצלחת המשפחה הי"ו אמן

הוקדש על ידי

ניצה עזרן

דין אישה ששכחה לברך ברכות התורה

בהלכה הקודמת הסברנו שאדם ששכח לברך ברכות התורה ונזכר בכך אחר שסיים את תפילת שחרית, אינו יכול לברך שוב את ברכות התורה, מפני שכבר נפטר מהן בברכת "אהבה רבה" הנאמרת קודם קריאת שמע, לפי שגם היא מדברת מעניין תלמוד תורה כעין ברכות התורה.

כתבנו בעבר שלדעת רוב הראשונים נשים פטורות מקריאת שמע, לפי שהיא מצות עשה (כלומר מצווה שהיא בקום עשה) שהזמן גרמא (שתלויה בזמן, שהרי קריאת שמע אינה מחויבת בכל זמן, אלא בבוקר ובערב) ורוב מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות מהן, ולפיכך הן פטורות גם כן מקריאת שמע, (אמנם כתב מרן, שנכון שנשים יחמירו על עצמן שיקבלו עליהן עול מלכות שמים בקריאת פסוק ראשון של קריאת שמע.)

ולמנהג הספרדים, אישה הרוצה לקיים מצווה שהיא פטורה ממנה, כגון קריאת שמע, אינה רשאית לברך על קיום מצווה זו, ולפיכך נשים אינן מברכות בשם ומלכות (עם הזכרת שם ה' ואלוקינו) את ברכות קריאת שמע, שהן ברכות "יוצר אור" "אהבת עולם" ו"גאל ישראל".

ומכאן נחזור לנדונינו, כי אישה שברכה בלא הזכרת שם ומלכות את ברכות קריאת שמע, ואחר כך נזכרה שלא ברכה ברכות התורה, עדיין היא מברכת ברכות התורה, משום שאין דינה כדין האיש שנפטר מברכות התורה בברכת "אהבת עולם", שהרי היא לא הזכירה שם ומלכות בברכתה, וכל ברכה שאינה בשם ומלכות אינה ברכה, (כמו שהזכרנו בדין ברכת הרעמים), ולכן עליה לברך ברכות התורה במקום שתיזכר ששכחה לברכן, אפילו אחר כל סדר התפילה. ואם נזכרה בכך קודם קריאת שמע רשאית לברך ברכות התורה לפני שתתחיל בקריאת שמע, או בין הפרקים של קריאת שמע כמו שהסברנו לגבי איש בהלכה הקודמת.

שאלות ותשובות על ההלכה

כידוע לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל נשים אינן מברכות ברכות קריאת שמע בשם ומלכות כך שלא נפטרו בברכת אהבת עולם. האם אשה שנזכרה באמצע שמונה עשרה שלא בירכה ברכות התורה עליה להפסיק את תפילתה ולברך ברכות התורה ולחזור להתפלל מתחילה? כ"ד סיון תשע"ט / 27 ביוני 2019

לא. באמצע תפילת העמידה אין להפסיק כדי לברך ברכות התורה. ורק לאחר סיום תפילת העמידה תברך ברכות התורה.

אם האישה מתפללת יחד עם הציבור כמו בשבת בבוקר, רשאית לברך קריאת שמע בשם ומלכות? כ"ב סיון תשע"ט / 25 ביוני 2019

לא. גם אם היא מתפללת עם הציבור, את הברכות מברך כל אחד לעצמו, ולכן היא אינה יכולה לברך. אלא תאמר בלי שם ומלכות, ברוך יוצר אור וכו', ברוך יוצר המאורות, ברוך הבוחר בעמו ישראל באהבה, וברוך גאל ישראל. 

האם לדעת מרן הרב אישה חייבת לברך ברכות התורה או שהיא רשאית אך לא חייבת? כ"ג טבת תש"ע / 9 בינואר 2010

שלום רב!

לדעת מרן האשה חייבת לברך ברכות התורה.

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה