הלכה ליום שלישי א' ניסן תשע"ז 28 במרץ 2017

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה?

תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש שיפלטו אחר כך טעם חמץ במאכל.

ומעתה כשאנו דנים לגבי כלי כסף, בודאי הרגילות היא להשתמש בהם בצונן בלבד, כגון גביע הקידוש, או קערות הגשה וכדומה, שאין דרך להניח בהם מאכל רותח כלל ועיקר, ולכן די בכך שישטפו אותם היטב (במים, שלוש פעמים), ומותר להשתמש בהם בימי הפסח, אפילו לצורך המצות של ליל הסדר.

אולם המרדכי (פסחים פ"ב סימן תקעד) כתב בשם הראבי"ה בזו הלשון: "כוסות של כסף, יש לחוש שלפעמים מרתיחים בהם יין ובשמים אצל האור, ולכן צריך להגעיל אותם בכלי ראשון". כלומר, מאחר ומסתבר שקרה והניחו פעם מאכל חמץ חם בכלי הכסף, ממילא חייבים להגעיל אותם (כלומר, להטביל אותו במים רותחים מאד) כדי להכשירו לשימוש בפסח.

אלא שלעומת זאת, רבינו הרשב"א (ח"א סימן שעב), כתב לגבי כלים שמשתמשים בהם תמיד בצונן, ו"לפעמים" שמים בתוכם לחם חם, די להם בשטיפה בלבד, ומותר להשתמש בהם בפסח, ואין צריך להגעיל אותם, משום שבכל כלי הולכים אחרי "רוב תשמישו". כלומר, אם בדרך כלל משתמשים בכלי בצונן, אפילו אם אירע והשתמשו בו באקראי בחם, די לאותו כלי בשטיפה בלבד, ואין לחוש לכך שפעם אחת הוא בלע חמץ. וכדברי הרשב"א פסק מרן השלחן ערוך (סימן תנא).

וכדברי הרשב"א פסק גם הגאון רבינו מנחם עזריה מפאנו (בשו"ת סימן צו), שכל כלי שדרך השימוש בו היא בצונן, כגון כלי כסף, אפילו אם אירע שאותו כלי בלע חמץ, אין צורך להגעילו, כיון שבכל כלי הולכים אחר רוב תשמישו.

ואמנם הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד הקשה על דברי הרשב"א, שאיך אפשר לומר שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי? והרי די בכך שאותו כלי בלע פעם אחת חמץ, והוא יפלוט את אותו חמץ בשימוש הבא בימי הפסח. ואם כן איזה הגיון יש בסברת הרשב"א שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי?

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים, שמאחר וכל דברי הרשב"א אמורים דוקא בכלי שכבר עברו עשרים וארבע שעות מאז שהשתמשו בו בדבר חם, (שכן כתב בפירוש הרמ"ע מפאנו), ממילא מן התורה לא שייך שום איסור בשימוש בכלי זה, כיון שטעם החמץ הבלוע בכלי נפגם לגמרי אחר עשרים וארבע שעות. ורק מדרבנן (מגזירת רבותינו) אסור להשתמש באותו כלי גם לאחר עשרים וארבע שעות. ואותם "רבותינו" שגזרו שלא להשתמש בכלי שבלע איסור אפילו לאחר עשרים וארבע שעות, הם שהתירו ופסקו שלעולם יש ללכת אחרי רוב השימוש בכלי.

(ואמנם יש אומרים כי אין לסמוך על סברא זו של "רוב תשמיש" אלא במקום ספק, אולם בנדון שלפנינו, באמת שמדובר רק בחשש, ולא בדבר ודאי שנבלע חמץ בכלי, ולכן יש להקל).

ולכן למסקנה, כל כלי שדרך השימוש בו היא בצונן, כגון כלי כסף, מותר להשתמש בו בפסח לאחר שינקו אותו היטב. ואפילו אם יש חשש שהשתמשו בו לפעמים בדבר חמץ חם, אין בכך כלום, ומותר להשתמש בו בימות הפסח. (חזון עובדיה הלכות פסח הנד"מ, עמוד קמח).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הדין שונה בכלי כסף שהשתמשו רק ליין אבל כששטפו אותם אחרי השימוש בהם שטפו אותם אם הספוג של כל השנה? א' ניסן תשע"ז / 28 במרץ 2017

הספוג, אפילו הוא מלא חמץ, משתמשים בו תמיד בצונן, ולכן אין לחוש לבליעה. ועוד, שאפילו אם בלע, הרי בפסח משתמש בו רק בצונן, ולא יפלוט כלום. ולכן מותר להשתמש בו.

למה כבודו איננו מתייחס למנהגי האשכנזים כגון בנדון דידן. מכיוון שהדברים מופצים לכלל אולי מן הראוי לציין בסוף הדברים מה מנהגם של האשכנזים. א' ניסן תשע"ז / 28 במרץ 2017

הערת כבודו נכונה מאד. ואכן הנה אנו מוסיפים שהאשכנזים נוהגים להחמיר בזה, שכל שאפילו מיעוט משימושו של הכלי הוא ברותח, יש להכשירו ברותחין. והגאון הראש"ל בילקוט יוסף החדש על הלכות פסח (ח"ב עמוד שמ) האריך בדין זה. עיין שם.

מה אם אני רחצתי הכלים שלי, במים חמים עם ספוג הרגיל שלי? כ"ח אדר ב תשע"ד / 30 במרץ 2014

בלאו הכי כששטפת את הכלים לא היה שם חמץ, והיו שם חומרי ניקוי הפוגמים את הטעם. וגם אין זה שימוש רגיל, ולכן אין צריך הכשר ודי בשטיפה כראוי.

מה שכתבתם בקשר לכוס קידוש, אנו ברור לי כי הרבה פעמים שוטפים הכוס של קידוש, עם כלי בשר או חלב ורק שֹמים הסבון אחרי שכל הכלים כבר שקועים במים חמים מאוד, א"כ האם יש לומר שכן בלע הכוס של כסף - או בשר או חלב - בדרך רגיל שלא ע"י צונן אלא ע"י מים חמים ממש? כ"ח אדר ב תשע"ד / 30 במרץ 2014

אמנם לגבי חמץ יש להחמיר שאפילו אם היו המים חמים מכלי שני מבליעים ומפליטים. ולכן אם ידוע שמשתמשים במים רותחים בכלי שני ויש בהם חמץ, מסתבר שאין זה מיעוט. ועיין בסימן קכא ס"ה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה