הלכה ליום ראשון ה' אדר תש"פ 1 במרץ 2020

משלוח מנות למי שנמצא בשנת אבל

-------------------

מחר, יום שני, הוא יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. ואין מזרזין אלא למזורזין, וכפי שהסברנו כבר כבר כמה פעמים, כי לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, ולדעת כל גדולי רבותינו בדורות האחרונים, חובה קדושה להשתתף בבחירות לכנסת, ולחזק את ידיהן של המפלגות הפועלות להגברת חיילים לתורה. ולעוון יחשב, מי שנמנע מלהשתתף בבחירות, וכל שכן אותם שמצביעים למפלגות שנציגיהם אינם שומרי תורה. ובכן עתה כאשר משנאי התורה נשאו ראש באופן נורא שלא היה מעולם, ומבקשים להכחיד את היהדות בארץ הקודש, חובה קדושה להצביע ולשכנע אחרים גם כן לעמוד לימינה של תנועת ש"ס, אשר יסדה מרן זצ"ל, וכל התומכים יתברכו בכל הברכות שבתורה, וזכות מרן רבינו זצ"ל תעמוד לכם שתתברכו בכל הברכות שבתורה. אמן כן יהי רצון.

-------------------

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לשלוח מנות למי שנמצא בשנת אבל? והאם נכון שאסור לאבל לשלוח מנות?

תשובה: מי שנפטרו אביו או אמו, הרי הוא נוהג כמה מנהגי אבלות במשך שנים עשר חודשים. ומי שנפטר קרובו, שאינו אביו או אמו, (אח או אחות או אשה או בעלה או בן או בת), הרי הוא באבלות עד שלושים יום.

שאלת שלום
רבותינו בגמרא במסכת מועד קטן (דף טו.) למדו מהפסוק, שהאבל אסור ב"שאלת שלום". כלומר, אסור לאבל לשאול בשלומו של אדם אחר, וכן אסור לשאול בשלומו. ויש בזה פרטי דינים רבים.

משלוח מנות – דברי המהרי"ל
כתב בשו"ת מהר"י מולין (סימן לא), שמשלוח מנות לאבל, "אין לך שאלת שלום גדול מזה". כלומר, משלוח מנות, הוא בכלל שאלת שלום, ולכן אסור לשלוח מנות לאבל. וכן פסק הרמ"א (יו"ד סימן שפה סעיף ג, ובאו"ח סימן תרצו ס"ו).

משלוח מנות על ידי האבל – דברי מרן השלחן ערוך
לאור האמור היה נראה שכשם שאין לשלוח מנות לאבל, כמו כן אסור לאבל לשלוח מנות לאחרים. אולם מרן השלחן ערוך (סימן תרצ"ו) פסק, שהאבל חייב במשלוח מנות. ולכן אין ספק בדבר להלכה, שהאבל חייב לשלוח מנות לרעהו ביום הפורים. ואפילו בתוך שבעת ימי האבלות, האבל חייב לשלוח מנות לרעהו. וכתבו האחרונים שטוב שישלח מנות של בשר ודגים ולחם וכדומה, ולא ישלח מיני מתיקה של תפנוקים.

משלוח מנות אל האבל
ולענין משלוח מנות אל האבל, כבר הבאנו את דברי הרמ"א שפסק שאין לשלוח מנות לאבל. אולם כל זה דוקא למנהג האשכנזים, אבל מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, ששולחים מנות לאבל ביום הפורים, מאחר ואין אבלות נוהגת ביום הפורים, מותר לשלוח לאבל בתוך שנה (או בתוך שלושים יום על שאר קרובים) משלוח מנות.

אבל עני או תלמיד חכם
ומכל מקום, אם האבל הוא עני, או שהוא תלמיד חכם המלמד תורה לרבים, גם למנהג האשכנזים יש לשלוח אליו מנות. משום מצות צדקה לעני, ומשום ששליחת מנות אל הרב היא כמו תשלום חוב, ולא משום שמחה. (חזון עובדיה פורים, עמוד קצג, וחזון עובדיה אבלות, ח"ב עמוד רנב).

נולד בן – נתרפאה המשפחה
אמרו רבותינו בתלמוד ירושלמי (מועד קטן פ"ג ה"ז) לגבי משפחה שנמצאת בימי האבל על פטירת אחד הקרובים: "אמר רבי אלעזר, אם נולד בן זכר באותה משפחה, נתרפאה כל המשפחה". והביאו את דברי הירושלמי רבינו הרמב"ן ועוד, והביאו מרן השלחן ערוך (בסימן שצד). וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בזו הלשון: וממה שהובא דבר זה בשלחן ערוך, נראה לי שאם נולד בן זכר באותה משפחה, בתוך הזמן, יכולים גם אחרים לשאול בשלום האבלים בתוך שנים עשר חודש, כיון שנתרפאה אותה משפחה. (חזון עובדיה ח"ב עמוד רמז).

ומן הדברים אנו למדים, שאם נולד בן זכר במשפחה, יכולים לכל הדעות לשלוח משלוח מנות לאבלים, ואפילו ממיני מתיקה, ואפילו למנהג האשכנזים יש להקל בזה. וה' יזכינו לשובע שמחות ולראות בתחיית המתים במהרה בימינו, וכשם שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, כן ירחם עלינו ויחיש לגאלינו גאולת עולמים. אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

בענין נולד "בן זכר במשפחה" נא להבהיר בבקשה מה הכוונה בדיוק. למשל ראובן ושמעון שמת אביהם ועכשיו נולד לראובן בן זכר האם גם שמעון יכול להקל לדעת האשכנזים או רק שמעון? ז' אדר תש"פ / 3 במרץ 2020

כן. בן מיוצאי חלציו או מקרוביו של אחד האבלים מרפא את כל המשפחה.

האם מותר לברך חודש טוב לאבל בתוך השלושים? ל' שבט תש"פ / 25 בפברואר 2020

לגבי אמירת בוקר טוב כשפוגש את האבל, יש מקום להקל לפי מה שכתב בחזון עובדיה אבלות ח"ב עמוד רמח. ולכאורה הוא הדין לגבי חודש טוב, בפרט כשנתקל באבל, שאז רשאי לומר לו כן, שאינה כשאלת שלום, אלא כברכה בלבד.

אדם שבשנת אבל על אמא:
1. האם מותר לי ללכת לשבת חתן?
2. האם מותר לי לנסוע לחו"ל (למספר ימים)?
3. האם מותר לי לנפוש בבית מלון בארץ?
4.האם מותר לי ולאחיי ואחיותי להשתתף בברית המילה, בסעודת המצווה ובפידיון הבן?
5. האם מותר לה לעשות סעודת הודייה, או להשתתף בסעודת ההודייה? י"ב אב תשע"ח / 24 ביולי 2018

בדבר השאלות על מי שנמצאת תוך שנה לפטירת האם.

שבת חתן, יש מקום להקל.

לנסוע לחוץ לארץ, לבד, או עם אדם אחד או שניים מבני המשפחה מותר. אבל בקבוצה, אסור. שהוא כיוצא בשיירה שאסור. והוא הדין בבית מלון בארץ.

ברית מילה מותר. אבל לא להיות בזמן שיש שם כלי שיר.

פדיון הבן, מותר. וגם כן, בתנאי שאין שם כלי שיר. אבל שירה בפה, מותר.

לגבי סעודת הודיה, יש מקום להחמיר. מאחר ואין שם סעודת מצוה כל כך. ואפילו אם יאמרו שם דברי תורה, קשה להקל

אדם שבאבל על אימו ז"ל, האם מותר לנשים להסתפר אחרי השבעה? ו' אדר תשע"ח / 21 בפברואר 2018

בענין תספות לאשה בתוך שלושים על פטירת אמה. למנהג הספרדים מותר לה להסתפר, והאשכנזים מחמירים בזה.

במחכת"ר בחזו"ע כ' שנתרפאה המשפחה רק לגבי שאילת שלום, ואדרבא בדבריו על משלוח מנות עמ' רנב לא הזכיר ד"ז, ועוד שלפי דברי כת"ר נוכל להקל בכה"ג בעוד דינים רבים דשייכי בי"ב חודש על אב ואם ז' אדר ב תשע"ו / 17 במרץ 2016

דין נרפאה המשפחה, לא נתבאר בפוסקים מה השלכותיו. ומרן זצ"ל כתב שההשלכה ההלכתית היא לגבי הדבר הקל, כלומר, שאלת שלום ותו לא. ומה שמרן זצ"ל לא הביא את הדברים לגבי משלוח מנות, אין בכך כלום, כי דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. ירושלמי פ"ג דראש השנה.

בדין  שאלת  שלום  באבל,  רצ"ב  דברי  מרן  השו"ע  שפ"ה שרק  בתוך  שבעה  אסור לו  לשאול  בשלום, אולם  לאחר  שבעה, מותר  בשאלת  שלום,  ורק  אחרים  אסורים  לשאול  בשלומו, ולא כמו שכתבתם.
ז' אדר ב תשע"ו / 17 במרץ 2016

אמנם שנינו בדרך קצרה כפי שכבודו כתב. וכוונת הדברים, שהאבל שולח משלוח מנות אף תוך שבעה. ושולחים אליו משלוח מנות אפילו בזמן שאסור לשאול בשלומו.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

התוקע בשופר לנשים, יברך?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה