הלכה ליום שלישי כ"ד טבת תש"פ 21 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שרגא בת רייזל Shraga Bat Raizel

For fast and complete recovery
לרפואה שלימה במהרה

הוקדש על ידי

Jerusalem Friends

תלמידה יתומה - אשה גרושה

שאלה: אני מורה, ויש לי תלמידה יתומה, כיצד עלי לנהוג איתה כאשר היא מתנהגת לא יפה? כמו כן יש לי חברה בצוות המורות, שהיא גרושה, האם יש איסור מיוחד לצער אותן?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את דברי התורה, שצוה ה' יתברך שלא לצער יתומים ואלמנות, וכל המצערן עובר על איסור מיוחד, שציער יתום ואלמנה, ועונשו גדול מנשוא כמו שביארנו.

כתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות דעות): "חייב אדם להזהר ביתומים ואלמנות, מפני שנפשן שפלה למאד ורוחם נמוכה, אף על פי שהן בעלי ממון. אפילו אלמנתו של מלך ויתומיו, מוזהרים אנו עליהן שנאמר: כל אלמנה ויתום לא תענון.

וממשיך הרמב"ם ומבאר: והיאך נוהגין עמהן? לא ידבר אליהם אלא רכות, ולא ינהוג בהן אלא מנהג כבוד, ולא יכאיב גופם בעבודה ולבם בדברים קשים, ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו. כל המקניטן או מכעיסן או הכאיב להן או רדה בהן או אבד ממונן, הרי זה עובר בלא תעשה (איסור תורה שאסרה לענות אותם), וכל שכן המכה אותם או המקללן. ואיסור זה, הרי עונשו מפורש בתורה, שנאמר "וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב", ברית כרת להן (ליתומים ולאלמנות) מי שאמר והיה העולם (הוא ה' יתברך), שכל זמן שהם צועקים מחמס, הם נענים, שנאמר, "כי אם צעק יצעק אלי, שמוע אשמע צעקתו".

אולם בודאי שאם יש צורך להעיר ליתום, לטובתו, כדי שיתחנך כראוי, יש לעשות כן. כמו שכתב הרמב"ם בזו הלשון: במה דברים אמורים שאסור לענות יתום ואלמנה? בזמן שעינה אותן לצורך עצמו. אבל אם עינה אותם הרב כדי ללמדן תורה או אומנות, או להוליכן בדרך ישרה, הרי זה מותר. ואף על פי כן, לא ינהוג בהן מנהג כל אדם, אלא יעשה להם הפרש וינהלם בנחת וברחמים גדולים וכבוד, שנאמר כי ה' יריב ריבם, אחד יתום מאב אחד יתום מאם.

למדנו מדברי הרמב"ם, שאמנם על המורה להעיר לתלמידה יתומה כשהיא אינה נוהגת כשורה, אך יש לעשות כן בזהירות הראוייה, כדי שלא להכביד על היתומה את צערה, ולנהוג עמה בחסד ורחמים גדולים וכבוד, ובהתבוננות היטב.

ועד אימתי נקראים יתומים לענין זה? כתב הרמב"ם, "עד שלא יהיו צריכין לאדם גדול להסמך עליו ולאמנן ולהטפל בהן אלא יהיה עושה כל צרכי עצמו לעצמו כשאר כל הגדולים". כלומר, אין גיל קבוע, שבו היתומים אינם נחשבים עוד יתומים, אלא הדבר תלוי בכל אדם ואדם, שאם נפשו כואבת וסוערת, והוא זקוק לדמות אב או אם לטפל בו ולדאוג לו, הרי דינו יתום. ואפילו הוא בן שמונה עשרה שנה, יתכן שדינו יתום.

ובמכילתא, אמר רבי ישמעאל: כשם שאסור לענות את היתום והאלמנה, הוא הדין שאסור לענות כל אדם, וכמו שפירש רש"י הקדוש (שמות כב), כי אין כוונת התורה רק על אותם המצערים יתומים ואלמנות, אלא הוא הדין לכל אדם, שאסור לצער אותו. ומה שהזכירה התורה יתומים ואלמנות דוקא, הוא מפני שהם חלשים באופן יחסי, ודבר מצוי שמצערים אותם.

ולכן ככל שהאדם רגיש יותר מחמת מה שעבר עליו, כן צריך להתנהג איתו יותר בנחת ובזהירות, שלא לצערו. כמו שאמרו רבותינו בגמרא (מציעא נט.) "לעולם יזהר אדם באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה, אונאתה קרובה לבוא", כלומר, האשה, שהיא רגישה יותר מן האיש, צריך להזהר יותר שלא לצערה, מפני שבנקל היא מצטערת. ולכן גם תפלתה מקובלת. (וכעין מה שהבאנו בהלכה הקודמת בשם רבינו בחיי).

ולכן אמר פעם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שכל מה שהחמירה התורה בצערה של האלמנה, פעמים שהוא הדין למי שהיא גרושה ושרויה בצער, שכל הפוגע בה, ענשו גדול, כי היא מרת נפש, ודמעתה מצויה.

ולסיכום נביא מעשה שהיה בזמנו של בעל החפץ חיים זצ"ל, שבשכנותו גרה אלמנה אחת בבית שכור, ומחמת עונייה, לא עלה בידה לשלם את דמי השכירות. בעל הבית, בא לביתה בליל חורף, ליל קור, וסילק אותה מביתו בצעקות, וכך הושלכה האומללה לרחובה של עיר בליל כפור. אמר החפץ חיים, שנים רבות הנני ממתין לראות מה יעלה בגורלו של אותו אכזר שעשה כן. ואמנם כעבור כעשר שנים, ננשך אותו אדם על ידי כלב הנגוע בכלבת, וכשהכביד חוליו, היה מסתובב ברחובות העיירה ראדין, ונובח ככלב שוטה, והרוק ניגר מפיו, וכולם התרחקו ממנו, עד שמת כאחד הפחותים והעלובים. וה' הטוב יכפר בעד.

ולעתיד לבוא, ה' יתברך יחיה כל המתים, וירונו האלמנות וישמחו היתומים, ובלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מורה שהוא גרוש יכול ללמד בתלמוד תורה? או ימנע מפני האמהות שמביאות את ילדיהן? כ"ה טבת תש"פ / 22 בינואר 2020

הדבר תלוי בענין. מצד הדין אין איסור בזה בבתי ספר ותלמודי תורה הנהוגים בזמן הזה לבנים.

האם גם אלמנה שזכתה להתחתן ויתומים שזכו לאב (חורג) עדיין יש להם אותם דינים כמו אלמנה ויתומים רגילים? כ"ד טבת תש"פ / 21 בינואר 2020

אלמנה שנשאת, אינה אלמנה. אבל יתומים, בדרך כלל עדיין מרגישים את חסרון האב גם כשיש להם אב חורג. ואב חורג שמטפל בהם כראוי, גדול שכרו, ומעלה עליו הכתוב כאילו הוא אביהם ממש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה