הלכה ליום שלישי כ"ד טבת תש"פ 21 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שרגא בת רייזל Shraga Bat Raizel

For fast and complete recovery
לרפואה שלימה במהרה

הוקדש על ידי

Jerusalem Friends

תלמידה יתומה - אשה גרושה

שאלה: אני מורה, ויש לי תלמידה יתומה, כיצד עלי לנהוג איתה כאשר היא מתנהגת לא יפה? כמו כן יש לי חברה בצוות המורות, שהיא גרושה, האם יש איסור מיוחד לצער אותן?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את דברי התורה, שצוה ה' יתברך שלא לצער יתומים ואלמנות, וכל המצערן עובר על איסור מיוחד, שציער יתום ואלמנה, ועונשו גדול מנשוא כמו שביארנו.

כתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות דעות): "חייב אדם להזהר ביתומים ואלמנות, מפני שנפשן שפלה למאד ורוחם נמוכה, אף על פי שהן בעלי ממון. אפילו אלמנתו של מלך ויתומיו, מוזהרים אנו עליהן שנאמר: כל אלמנה ויתום לא תענון.

וממשיך הרמב"ם ומבאר: והיאך נוהגין עמהן? לא ידבר אליהם אלא רכות, ולא ינהוג בהן אלא מנהג כבוד, ולא יכאיב גופם בעבודה ולבם בדברים קשים, ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו. כל המקניטן או מכעיסן או הכאיב להן או רדה בהן או אבד ממונן, הרי זה עובר בלא תעשה (איסור תורה שאסרה לענות אותם), וכל שכן המכה אותם או המקללן. ואיסור זה, הרי עונשו מפורש בתורה, שנאמר "וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב", ברית כרת להן (ליתומים ולאלמנות) מי שאמר והיה העולם (הוא ה' יתברך), שכל זמן שהם צועקים מחמס, הם נענים, שנאמר, "כי אם צעק יצעק אלי, שמוע אשמע צעקתו".

אולם בודאי שאם יש צורך להעיר ליתום, לטובתו, כדי שיתחנך כראוי, יש לעשות כן. כמו שכתב הרמב"ם בזו הלשון: במה דברים אמורים שאסור לענות יתום ואלמנה? בזמן שעינה אותן לצורך עצמו. אבל אם עינה אותם הרב כדי ללמדן תורה או אומנות, או להוליכן בדרך ישרה, הרי זה מותר. ואף על פי כן, לא ינהוג בהן מנהג כל אדם, אלא יעשה להם הפרש וינהלם בנחת וברחמים גדולים וכבוד, שנאמר כי ה' יריב ריבם, אחד יתום מאב אחד יתום מאם.

למדנו מדברי הרמב"ם, שאמנם על המורה להעיר לתלמידה יתומה כשהיא אינה נוהגת כשורה, אך יש לעשות כן בזהירות הראוייה, כדי שלא להכביד על היתומה את צערה, ולנהוג עמה בחסד ורחמים גדולים וכבוד, ובהתבוננות היטב.

ועד אימתי נקראים יתומים לענין זה? כתב הרמב"ם, "עד שלא יהיו צריכין לאדם גדול להסמך עליו ולאמנן ולהטפל בהן אלא יהיה עושה כל צרכי עצמו לעצמו כשאר כל הגדולים". כלומר, אין גיל קבוע, שבו היתומים אינם נחשבים עוד יתומים, אלא הדבר תלוי בכל אדם ואדם, שאם נפשו כואבת וסוערת, והוא זקוק לדמות אב או אם לטפל בו ולדאוג לו, הרי דינו יתום. ואפילו הוא בן שמונה עשרה שנה, יתכן שדינו יתום.

ובמכילתא, אמר רבי ישמעאל: כשם שאסור לענות את היתום והאלמנה, הוא הדין שאסור לענות כל אדם, וכמו שפירש רש"י הקדוש (שמות כב), כי אין כוונת התורה רק על אותם המצערים יתומים ואלמנות, אלא הוא הדין לכל אדם, שאסור לצער אותו. ומה שהזכירה התורה יתומים ואלמנות דוקא, הוא מפני שהם חלשים באופן יחסי, ודבר מצוי שמצערים אותם.

ולכן ככל שהאדם רגיש יותר מחמת מה שעבר עליו, כן צריך להתנהג איתו יותר בנחת ובזהירות, שלא לצערו. כמו שאמרו רבותינו בגמרא (מציעא נט.) "לעולם יזהר אדם באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה, אונאתה קרובה לבוא", כלומר, האשה, שהיא רגישה יותר מן האיש, צריך להזהר יותר שלא לצערה, מפני שבנקל היא מצטערת. ולכן גם תפלתה מקובלת. (וכעין מה שהבאנו בהלכה הקודמת בשם רבינו בחיי).

ולכן אמר פעם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שכל מה שהחמירה התורה בצערה של האלמנה, פעמים שהוא הדין למי שהיא גרושה ושרויה בצער, שכל הפוגע בה, ענשו גדול, כי היא מרת נפש, ודמעתה מצויה.

ולסיכום נביא מעשה שהיה בזמנו של בעל החפץ חיים זצ"ל, שבשכנותו גרה אלמנה אחת בבית שכור, ומחמת עונייה, לא עלה בידה לשלם את דמי השכירות. בעל הבית, בא לביתה בליל חורף, ליל קור, וסילק אותה מביתו בצעקות, וכך הושלכה האומללה לרחובה של עיר בליל כפור. אמר החפץ חיים, שנים רבות הנני ממתין לראות מה יעלה בגורלו של אותו אכזר שעשה כן. ואמנם כעבור כעשר שנים, ננשך אותו אדם על ידי כלב הנגוע בכלבת, וכשהכביד חוליו, היה מסתובב ברחובות העיירה ראדין, ונובח ככלב שוטה, והרוק ניגר מפיו, וכולם התרחקו ממנו, עד שמת כאחד הפחותים והעלובים. וה' הטוב יכפר בעד.

ולעתיד לבוא, ה' יתברך יחיה כל המתים, וירונו האלמנות וישמחו היתומים, ובלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מורה שהוא גרוש יכול ללמד בתלמוד תורה? או ימנע מפני האמהות שמביאות את ילדיהן? כ"ה טבת תש"פ / 22 בינואר 2020

הדבר תלוי בענין. מצד הדין אין איסור בזה בבתי ספר ותלמודי תורה הנהוגים בזמן הזה לבנים.

האם גם אלמנה שזכתה להתחתן ויתומים שזכו לאב (חורג) עדיין יש להם אותם דינים כמו אלמנה ויתומים רגילים? כ"ד טבת תש"פ / 21 בינואר 2020

אלמנה שנשאת, אינה אלמנה. אבל יתומים, בדרך כלל עדיין מרגישים את חסרון האב גם כשיש להם אב חורג. ואב חורג שמטפל בהם כראוי, גדול שכרו, ומעלה עליו הכתוב כאילו הוא אביהם ממש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה