הלכה ליום ראשון כ"ט סיון תש"פ 21 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלמה ראובן בן ירוחם ושרה ז"ל שפירא

בנוסף לעילוי נשמת סבתי סבתא רחל בת מרדכי ז"ל שתהא נשמתם צרורה בצרור החיים, בגן עדן תהא מנוחתם יחד עם שאר הצדיקים והצדקניות, יהי רצון שיזכו לקום במהרה בתחיית המתים יחד עם שאר מתי עמך ישראל, אמן!

הוקדש על ידי

יואב

שאלה: האם ישנו איסור לעסוק בתורה לבד, וחייבים ללמוד עם חברותא?

תשובה: רבותינו בגמרא במסכת תענית (דף ז.) דרשו על הפסוק שנאמר בספר ירמיהו "חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ", חרב (כלומר דין מיתה) על אותם העוסקים בתורה "בד בבד", ביחידות, בלי חברותא. ולא עוד אלא שנעשים טפשים, שנאמר "ונואלו", ולא עוד אלא שחוטאים. עד כאן דברי הגמרא.

ומכאן שמעיקר ההלכה, אסור היה לעסוק בתורה בקביעות לבד, משום שלימוד התורה הוא דבר מורכב, ויש בו כמה דרכים לפרש בכל ענין ודבר, ואדם העוסק בתורה לבדו, עלול לבוא לידי טעות, והטעות הולכת ומשתרשת בו, עד שטועה בכל דרכו בלימוד התורה, ומטעה אחרים אחריו. לכן אסור ללמוד בתורה בקביעות, אלא עם חבר, שמציל את הלומד מכל מכשול.

אולם כתבו המפרשים, שבזמן הזה שמצויים ביד על אחד ואחד ספרים רבים, שמבארים כל ענין ודבר, ומביאים כמה צדדים לפרש, הרי שלא שייך עוד האיסור ללמוד לבד, כי אפילו אם יטעה הלומד, בכל אופן יעמוד על טעותו, מתוך הספרים. והרי הספרים נעשים כמו חברים של הלומד, ששם הגיונו בהם. וכן היה דורש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ) ברבים, שהלומד בלילה, אף על פי שלא ימצא לו חבר ללמוד איתו, אין בדבר חשש איסור, מאחר ומעיינים בספרים, והם הם רבותינו וחבירנו. (וכמו שכתב בספרו הליכות עולם חלק שמיני בסופו).

גם הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו גנזי חיים הביא סמך לדבר, ממה שפירש המהר"ם מינץ את מאמר רבותינו "וקנה לך חבר", שהכוונה לספרים, הנכתבים בקנה, והם לנו חברים.

והוסיף על כך הגאון יעב"ץ (רבי יעקב עמדין בן צבי, בננו של החכם צבי), בהקדמה לסידורו, שהלומדים בארץ ישראל, לא שייך בהם איסור זה, מאחר והאויר של ארץ ישראל מחכים את הלומדים בה. ובזכות החכמה היתירה שיש לבני ארץ ישראל, רשאים ללמוד בה לבדם.

אולם למעשה יש להזהר בדבר, משום שאף שתלמידי חכמים היודעים ובקיאים בלימוד רשאים ללמוד לבדם, אין זו דרך ישרה לכל אדם, כי באמת מי שבראשית דרכו לומד לבדו, עלול בנקל לבוא לידי שיבוש. ולכן גם מרן רבינו זצ"ל היה מעיר לאנשים צעירים שלא ילמדו לבדם, פן יטעו בלימודם, ורק לעתים רשאים ללמוד לבדם. (וכמו שכתבנו בזה בספר אביר הרועים ח"א עמוד 141).

ובפרט בעלי בתים, הקובעים עתים לתורה, שעליהם להקפיד מאד, וכן על נשותיהם חובה קדושה לעורר אותם, שילכו ללמוד תורה מפי רב תלמיד חכמים ירא אלקים, שיורה להם נכונה, את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. ועל ידי זה יזכו לרוב טובה בעולם הזה ובעולם הבא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה