הלכה ליום שלישי כ"ג שבט תש"פ 18 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

קלרה בת פרלה ע״ה

נלב״ע ט״ו בשבט תש״פ
רוח השם תניחנה בגן עדן
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

פירוק דלתות וחלונות בשבת

שאלה: האם מותר לפרק בשבת דלת או חלון מהצירים עליהם הם מונחים?

תשובה: בהלכה הקודמת, ביארנו שאחת המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "בונה". וכשם שאסור לבנות בשבת, או להוסיף דבר במבנה, כמו כן אסור בשבת לסתור דבר בנוי. וזו היא מלאכת "סותר".

ועתה נבוא לדון בשאלה שלפנינו. כי דלתות הבית והחלונות, הרי הם קבועים בקירות הבית, ומצד שני, הם בנויים בנפרד, ומונחים וקבועים באמצעות צירים או מסילות. ולכן יש לדון, האם חיבור הדלת, או פירוקה בשבת, יש בהם חשש איסור משום בונה וסותר בשבת?

והנה רבינו הרמב"ם (בפ"י מהלכות שבת) כתב בזו הלשון: המחזיר בשבת דלת של בור ושל דות ושל יציע, הרי זה תולדת בונה. כלומר, דלת שהיתה מפורקת לפני שבת, ובא אדם וקבעה בחזרה בשבת, הרי זה חייב משום "בונה" בשבת. וכן המפרק את הדלת בשבת, חייב משום "סותר".

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן שח), והסביר את הדבר, שמאחר והדלתות מחוברות לבנין המחובר לקרקע, יש בזה איסור משום בנין וסתירה בשבת.

ורבינו הר"ן (שבת מז בהלכות) כתב, שבפירוק והחזרת דלתות בשבת, יש איסור משום בנין ממש בשבת.

ולפיכך כתב הט"ז, שאותם שמסירים בשבת דלתות או חלונות, עוברים איסור מן התורה בשבת, וחייבים קרבן חטאת. וכן פסק הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו כף החיים.

ואמנם הגאון החזון איש (סימן נ אות י) כתב, שבדלתות וחלונות שלנו, שהם מונחים ברפיון, וסובבים על צירים, ובקלות ניתן להסירם, אין איסור בנין וסתירה מן התורה, אלא מדרבנן, וכן דעת עוד מגדולי הפוסקים בעיקר דין פירוק דלתות, שאין בדבר איסור ממש מן התורה. מכל מקום למעשה, בודאי שאסור לפרק בשבת דלתות או חלונות, וכן אסור להחזירם בהחלט. (ועיין עוד בחזון עובדיה חלק חמישי עמוד רפג).

ולסיכום: אסור לפרק או להחזיר דלתות וחלונות בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה