הלכה ליום שלישי ט"ו טבת תשע"ח 2 בינואר 2018

דין אורח לגבי ברכות הנהנין

בהלכה הקודמת ביארנו, שמי בירך על מאכל, כגון תפוח, ואכל ממנו, ואחר כך הובא לפניו מאכל אחר, שברכתו שווה לברכת המאכל הראשון, כגון תפוז, אינו חוזר לברך שוב על התפוז, מאחר ונפטר כבר בברכתו של התפוח.

והוספנו, שאם המאכל שהובא אחר כך, הוא חשוב יותר מן הראשון, ולמשל, כשבירך ואכל תפוח, הובא לפניו אחר כך "תמר", שהתמר הוא משבעת המינים, אז עליו לחזור ולברך "בורא פרי העץ" על התמר, מאחר ופרי חשוב, אינו נפטר בברכת פרי פשוט. ורק אם בשעה שבירך על התפוח, כיון בפירוש לאכול אחריו גם תמר, אינו חוזר ומברך.

דין אורח, לגבי מקרה שהובא מאכל חשוב
דין זה, שהברכה הראשונה אינה פוטרת מאכל חשוב שיובא אחר כך, שייך רק לגבי סתם אדם, אבל אדם שהוא אורח, והוא יושב ואוכל בבית חבירו, ובירך על התפוח, והובא לפניו אחר כך תמר, אינו חוזר לברך על התמר, משום שאורח, דעתו מראש היא על כל מה שיביאו לפניו בעל הבית. ולכן הוא פוטר בברכתו הראשונה, את כל מיני הפירות שיובאו לפניו.

דין אורח לענין היסח הדעת
ועוד יש חילוק בין סתם אדם לאורח, לגבי דין היסח הדעת הסעודה, וכגון, מי שישב לאכול, ובסיום הסעודה בא לזמן, לפני ברכת המזון, ואמר "הב לן ונבריך", ואחר כך רוצה להמשיך לשתות. אינו יכול לשתות, אלא אם יברך תחילה על השתיה. אבל אורח, אינו צריך לחזור ולברך, כיון שסומך על בעל הבית, שהוא הקובע מתי תסתיים הסעודה. ולא נאריך עוד בפרטי דין זה. (שלחן ערוך סימן קעט).

ועיקר דין האורח, מפורש בשלחן ערוך (סימן קעט ס"ה) בזו הלשון: "הקרואים בבית בעל הבית לאכול מיני פירות, ומביאין להם בזה אחר זה, אינם צריכים לברך אלא על הראשון". עד כאן.

והרבה טועים בדינים אלו, וחושבים שרק האורח אינו חוזר לברך על מאכלים שמוגשים לפניו, אבל סתם אדם בביתו, חוזר ומברך. ואינם יודעים, שגם סתם אדם אינו חוזר לברך על כל מאכל ומאכל. והחילוק בין אורח לסתם אדם, הוא רק כפי שמבואר כאן.

ולסיכום: אורח שמתארח אצל חבירו, ויושב שם לאכול, והוגשו לפניו פירות ובירך עליהם ואכל, ואחר כך הוגשו פירות אחרים, משובחים יותר, אינו צריך לחזור ולברך עליהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

בורגול מבושל,דייסת סולת,וכן דייסת שיבולת שועל(קוואקר) ברכתם בורא מיני מזונות.
איזו ברכה אחרונה מברכים עליהם – על המחיה או בורא נפשות? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

כל דבר שמברך עליו בתחילה בורא מיני מזונות, מברך אחריו על המחיה. מלבד אורז.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה