הלכה ליום ראשון י"ג טבת תשע"ח 31 בדצמבר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יוסף בן אהובה מסעודה, שילת אהובה בת אליזה לוזה, ודניאל בן אליזה לוזה

שהשם יתברך יתברך ישלח דברו וירפאם רפואה שלימה
וינחמם מיגונם, ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולם
וישובו לאיתנם הראשון במהרה

הוקדש על ידי

קרובי משפחתם

גזל מהגוי – תשובת מרן זצ"ל: אתה רוצה שאתיר לשקר?

שאלה: האם אסור לגנוב או לגזול כסף מאדם שאינו יהודי?

תשובה: אסור מן התורה לגנוב או לגזול מישראל אפילו כל שהוא. כלומר, אפילו חפץ שנראה שאין לו ערך, אסור לגזול אותו. ובכל הש"ס (התלמוד בבלי) לא מצאנו חילוק מפורש בין ישראל לשאר העמים בענין עוון הגזל. שכשם שאסור לגזול מישראל, כן אסור לגזול מן הגוי.

אולם בשלחן ערוך אבן העזר (סימן כח) מבואר שאדם אינו יכול לקדש אשה, אלא בחפץ השייך לו. ושם כתב הרמ"א, שמי שגזל חפץ מהגוי, וקידש בו אשה, (ואפילו אם הגוי אינו מיואש מהחפץ שנגזל ממנו, והוא עדיין מצפה לקבלו בחזרה), האשה מקודשת לו. ומשמע מדברי הרמ"א, שאין איסור לגזול מהגוי, אלא מדרבנן (כלומר, מגזירת חכמים), אבל מן התורה מותר לגזול מן הגוי. ולכן מי שקידש אשה בחפץ שנגזל מהגוי, האשה מקודשת לו.

אולם רוב האחרונים, תמהו על דברי הרמ"א בזה, כי לדברי רוב האחרונים לדעת הרמב"ם איסור גזל מן הגוי הוא איסור גמור מן התורה. שאין חילוק בין ישראל לבין הגוי באיסור גזל. והש"ך (חושן משפט סימן שמח) כתב, שכן דעת הסמ"ג והטור והשלחן ערוך. (הליכות עולם ח"ב עמ' ריב. עיין שם באורך).

ובספר עצי ארזים כתב להסביר את דברי הרמ"א, שאף הוא מודה שאיסור גזל מהגוי הוא איסור מן התורה, אלא שסובר הרמ"א, שהחיוב להחזיר חפץ שנגזל מהגוי, הוא אינו חיוב מן התורה, אלא מדרבנן. ולכן המקדש אשה בחפץ שנגזל כבר מן הגוי, הרי אין חיוב להחזירו לגוי, אלא מדרבנן, ולכן האשה מקודשת לו.

אולם גם תירוץ זה שנוי במחלוקת, כי הגאון החתם סופר (ח"ו סוכה ל.) כתב, שלדעת הרמב"ם גם חיוב החזרת הגזל לגוי הוא חיוב מן התורה. ורק לדברי היראים אין בדבר חיוב אלא מדרבנן. וכן נחלקו בזה שנים מגדולי האחרונים, הלא הם הגאון המהר"ם בן חביב, והגאון השער המלך. שהמהר"ם סובר שחיוב השבת הגזילה לגוי הוא מדרבנן, ואילו השער המלך סובר שהחיוב הוא מן התורה.

ויש בענין זה הרבה משא ומתן בפוסקים, אבל כולם שוים, שאסור בהחלט לגזול כסף או מעות מהגוי, אלא שנחלקו אם החיוב להחזיר חפץ גזול לגוי הוא מן התורה או מדרבנן. ולכן למעשה, בודאי שאסור לגזול מהגוי. וחובה להחזיר לו חפץ שגזלו ממנו.

וכל זה לענין גזל מהגוי, אבל יש לדעת, שגם להוציא דבר שקר מהפה אסור, אלא במקרים מיוחדים מאד. ומעשה היה, שאברך אחד, שעל פי ההלכה היה פטור מתשלום מס הארנונה, נכנס למרן זצ"ל, ושאל אותו, האם מותר לדווח לארנונה שאני מרויח פחות, כדי שיפטרו אותי מתשלום המס שאיני מחוייב בו? השיב לו מרן זצ"ל, וכי אתה רוצה שאני אגיד לך שמותר לשקר? שאני אתיר לשקר? אני לא יכול לומר שמותר לשקר!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה