הלכה ליום שני כ"ז חשון תשע"ט 5 בנובמבר 2018

פרטים בדיני טחינה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו כי אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "טוחן". ולאחר שהסברנו את יסודות הדינים, נביא בקצרה כמה דינים השייכים להלכות אלה.

מריחת האבוקדו בשבת
בהלכה הקודמת ביארנו שמותר לרסק בשבת אבוקדו על ידי שיני המזלג, כשעושה כן על מנת לאכול את האבוקדו מיד (בתוך חצי שעה). ונשאלת השאלה, האם מותר למרוח את האבוקדו על גבי לחם, או שיש בדבר איסור משום "ממרח"?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בספרו, וכתב שאין בדבר איסור, משום שדין "ממרח", אינו שייך בדברי מאכל. ומטעמים נוספים. לכן להלכה, מותר למרוח בשבת אבוקדו על גבי פרוסת לחם. (ח"ד עמוד רסד).

חיתוך בשר דק דק 
לגבי עשיית סלט, כתבנו, שמותר לחתוך בשבת סלט, אפילו דק דק, בתנאי, שיעשה כן על מנת לאכלו לאלתר. כלומר, על מנת לאכול את הסלט בתוך חצי שעה. ויש לשאול, האם הוא הדין לגבי חיתוך בשר, או גבינה, שאסור לחתכם דק דק, אלא אם עושה כן על מנת לאכלם מיד.

ובספר תרומת הדשן (לרבי ישראל איסרלן, אחד מרבותינו הראשונים) כתב, שמותר לחתוך בשבת בשר דק דק, אפילו אם מתכוין לאכלו רק לאחר שעתיים או שלוש. משום שאיסור "טוחן", שייך רק בדבר שהוא "גידולי קרקע", כגון, חטים ושעורים, תבלינים, פירות וירקות. אבל בשר, שאינו גדל על גבי הקרקע, לא שייך בו איסור טוחן.

לכן מותר לחתוך בשבת בשר דק דק, כל שעושה כן כדי לאכלו בשבת. ואפילו אם עושה כן בלילה, על מנת לאכלו בבוקר, אין בדבר איסור. (עמוד רסז).

לגרור גבינה בפומפיה
האם מותר לגרור בשבת גבינה בפומפיה, כשמתכוין לאכול את הגבינה לאלתר? הנה ביארנו כבר, שגם כאשר מתכוין לאכול מיד את מה שחותך, אין להתיר לחתכו, אלא בכלי שאינו מיוחד לטחינה. והפומפיה, שהיא "מורג חרוץ בעל פיפיות", בודאי שהיא כלי המיוחד לטחינה. ולכן אסור בהחלט לגרור עליה גבינה בשבת, אפילו על מנת לאכול "לאלתר", מאחר וזה דומה למי ששוחק תבלין במכתשת, שאסור אפילו לאלתר. (עמוד רסח).

לפורר לחם עבור בעלי חיים
האם מותר לפורר לחם בשבת? כתב הרמ"א (בסימן שכא) שמותר לפורר בשבת לחם לפני התרנגולים. וטעם ההיתר בזה מבואר  בספר יראים, שהואיל והלחם היה מפורר, בשעה שהיה קמח, ואחר כך חזרו והדביקוהו בלישת הבצק והאפיה, שוב אין איסור לפוררו בשבת, מאחר ו"אין טחינה אחר טחינה". כלומר, דבר שהיה טחון כבר, אין איסור לחזור ולטחנו. ולכן, מותר לפורר בידיים לחם בשבת, כשעושה כן לצורך השבת.

חיתוך ירקות עבור בעלי חיים
ולגבי חיתוך ירקות לצורך בעלי חיים. הנה חיתוך ירקות הוא בכלל מלאכת טוחן, ואין להקל בחיתוך ירקות אלא כשחותכם כדי לאכלם "לאלתר". וכן הדין לגבי חיתוך ירקות לצורך בעלי חיים, שהדבר מותר רק אם חותך את הירקות כדי שהבעלי חיים יאכלו אותם לאלתר. ואף על פי שיש מחמירים בזה, שאומרים שלא הותר חיתוך כשעושה כן לצורך בעלי חיים. מכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (עמוד ער) הוכיח שהעיקר להלכה שיש להקל בזה, גם כשעושה כן לצורך בעלי חיים.

וכן מותר לחתוך חתיכות בשר לצורך הכלב שיוכל לאכלם.

שאלות ותשובות על ההלכה

ומה הדין לגבי ביצה קשה, האם מותר לחתוך אותה בשיני המזלג? כ"ח חשון תשע"ט / 6 בנובמבר 2018

גם ביצה קשה, מותר לרסק על ידי שיני המזלג.

האם מותר לגרד עגבניות כדי לעשות רסק או רוטב לג'חנון בשבת. 
כמובן שהדרך היחידה לרסק את העגבנייה היא על ידי מגרדת. כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

לרסק עגבניות בפומפיה, בודאי שאסור בשבת, משום שהפומפיה היא כלי מיוחד ממש לטחינה, ואסור להשתמש בו בשבת. ואינו דומה לחיתוך בסכין.

כתבתם שאסור לגרד גבינה במגרדת ולכאורה מדוע, הרי לפי תרומת הדשן שהבאתם, שבדבר שאינו גידולי קרקע, לא שייך טוחן, א"כ מה זה משנה אם זה בסכין או מגרדת, כיון שזה לא בפרשה של טוחן ולא דמי לתבלינים, אלא א"כ האיסור הוא משום עובדין דחול  כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

גם בדבר שלא שייך בו מלאכת טוחן כלל, בכל זאת במגרדת מיוחדת, שהיא כלי המיוחד לטחינה, אסור להשתמש בשום אופן, משום מראית העין, שנראה כטוחן בשבת.

נאמר שאסור לטחון גבינה בפומפיה. אך מספר שורות קודם נאמר שאיסור טוחן שייך רק בגידולי קרקע ואילו גבינה אינה גידולי קרקע. מכאן שאם מותר לחתוך בשר וגבינה דק באמצעות סכין נראה שיהיה מותר גם לגרר גבינה גם בפומפיה מאחר ואיסור טוחן אינו שייך שם? כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

גם דבר שלא שייך בו איסור טוחן מן התורה, אסור לטוחנו בכלי מיוחד לטחינה, כמו פומפיה, משום מראית העין

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה