שאלה: האם מותר לפורר בשבת גושי מלח או סוכר שנתגבשו מחמת רטיבות?
תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, כי אחת המלאכות האסורות לעשותן בשבת, היא מלאכת "טוחן". ולכן אסור לטחון מיני תבלין בשבת. וכתבנו, שמי שזקוק למיני תבלין, כגון פלפל שחור, לצורך סעודת השבת, מותר לו לטחון בשבת, בתנאי שיעשה שני שינויים. שיטחן בידית הסכין (ולא בצד שהסכין חותכת), ובתוך קערה. אבל על ידי מדוכה במכתשת (שהם כלים מיוחדים לטחינה), אסור לטחון, אף לצורך השבת.
ומעתה נדון לגבי גושי מלח או סוכר, שלפעמים הם מתגבשים מחמת לחות. האם מותר לפורר אותם בשבת או לא?
לפורר מלח או סוכר ביד
והנה, לפוררם ביד, או על ידי ידית הסכין בתוך קערה, בודאי שמותר. שהרי אפילו פלפל שחור, כתבנו שמותר לטוחנו אם עושה כן בידית הסכין בתוך קערה. וכן כתב האגור (סימן תפח, והביאו מרן הבית יוסף סימן שכא ס"ח), שמי שמיקל לגבי פלפלין, מיקל גם לגבי מלח.
אם יש צורך בשני השינויים
אולם נחלקו רבותינו האחרונים, אם יש צורך בשני שינויים כשטוחן מלח, או שדי בשינוי אחד.
כלומר, במטחנה של ממש, בודאי שאסור לטחון את המלח. אבל יש לדון, אם דינו כדין הפלפל, שצריך לטחנו ב"ידית הסכין" וב"קערה", או שמותר לטחון את המלח בסכין רגילה בתוך קערה. ובספר זבחי צדק, הוכיח מלשון הרשב"א (שבת קמא. ד"ה הני), שלגבי מלח אפשר להקל בשינוי אחד. והרשב"א הסביר את החילוק בזה. (ועיין חזון עובדיה ח"ד עמ' רנא. וצ"ע).
מלח שלנו, שהיה טחון
אולם כל זה במלח שמעיקרו היה גוש אחד, אבל מלח שלנו, שהיה דק, וחזר ונתגבש על ידי לחות, מותר לדוכו בשבת בלא שינוי, מכיון ש"אין טחינה אחר טחינה", כלומר, כל דבר שכבר היה טחון, אין איסור לטוחנו שנית על ידי ריסוק בסכין. כשם שאין איסור לחתוך לחם דק דק בסכין בשבת (מאחר והקמח כבר היה טחון). ורק בכלי מיוחד ממש לטחינה יש לאסור, משום מראית העין, שיחשבו שטוחן בשבת.
ולסיכום: מלח או סוכר שנתגבשו, ורוצה לפוררם לצורך השבת, רשאי לעשות כן. ובלבד שלא יטחן אותם במטחנה מיוחדת, אלא על ידי סכין או כפית או ביד. (חזון עובדיה ח"ד עמוד רנא).