הלכה ליום ראשון ב' חשון תשע"ב 30 באוקטובר 2011

שאלה: האם נכון על פי ההלכה לערוך חגיגת "בת מצוה" לבנות ביום הגיען למצוות כשם שנוהגים לעשות לבנים ביום הכנסם למצוות?

תשובה: לפני שניגש לעצם השאלה נדגיש כי כמובן כל הדיון אינו שייך אלא באופן שנעשית החגיגה על פי דרך התורה. לדאוג על שמירת הצניעות במהלך החגיגה, ולמנוע ריקודים מעורבים. וכן נכון שיהיה שם מי שידבר לפני הקהל בדברי תורה כנהוג, ובאופן כזה נחשבת החגיגה לסעודת מצוה שהשם יתברך שמח בה.

ומכיוון שלצערינו רבים נוהגים לערוך חגיגות בר מצוה באופנים שונים הגוררים עמם איסורים רבים, כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל שאם היה באפשרותו, היה מבטל לחלוטין את סדר בר המצוה הנהוג במדינתו אמריקא, שכידוע חגיגות אלו אינם גורמות לקרב אף אדם לשמירת תורה ומצוות, ואדרבא בהרבה מקומות באים לידי איסורים רבים כגון חילול שבת ועוד. ובהמשך דבריו כשנשאל הגאון לעניין עריכת חגיגות "בת מצוה" לבנות, כתב שאין כל מצוה בעריכת חגיגות כאלה, ושאין לסעודה זו כל ערך של סעודת מצוה, כי אינה אלא ככל שמחת יום הולדת, שבודאי אין בה טעם לסעודת מצוה.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב לחלוק על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין, שאף שבודאי יש להיזהר מאד מכל נדנוד איסור בעריכת חגיגות אלו, מכל מקום באופן שנעשית החגיגה תוך שמירה על ההלכה, יש בכך מצוה, ונחשבת הסעודה לסעודת מצוה, כי דין בת המצוה כדין בר המצוה, שהרי כתב המהרש"ל, שסעודת בר המצוה אין לך סעודת מצוה גדולה מזו, שנותנים לה' שבח והודיה על שזכה הנער להיות בר מצוה, מחוייב במצוות המביאות אדם לחיי העולם הבא, והביא ראיה לדבריו מן הגמרא, ואם כן הוא הדין לגבי בת שמתחייבת במצוות ביום זה, בודאי יש טעם לעשות באותו יום שמחה וסעודה, ונחשבת הסעודה לסעודת מצוה. וכעין זה כתב רבינו יוסף חיים מבבל, והוסיף שראוי שבאותו יום תלבש הבת בגד חדש ותברך שהחיינו, ותכוון לפטור שמחת כניסתה בעול המצוות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה