הלכה ליום שלישי כ"ה תשרי תשפ"א 13 באוקטובר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב חיים ששון בן מרגלית הי״ו

ולהצלחת כל בני המשפחה הי״ו

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם".

עד מתי אפשר לברך?
צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך אלא בסמוך לראייה או לשמיעה כשיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" לראיית הברקים והרעמים, ואם עבר זמן כשיעור זה, לא יברך, אלא ימתין לברק או לרעם אחרים.

האם יברך בשם ומלכות?
נחלקו רבותינו הראשונים, אם יש לברך את ברכות הברקים והרעמים "בשם ומלכות" (כלומר, עם הזכרת המילים ה' אלהינו מלך העולם), שדעת רבינו הראב"ד, שאין לברך ברכות אלו בשם ומלכות, אלא יש לברך "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם". אולם לדעת רוב רבותינו הראשונים, יש לברך ברכות אלו בשם ומלכות כדין כל הברכות, ודחו את דברי הראב"ד מן ההלכה, וכמו שאמרו במסכת ברכות (דף מ:) שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה נחשבת לברכה, וכדבריהם פסק מרן רבינו יוסף קארו בשולחן ערוך, שיש לברך ברכות אלו בשם ומלכות, כלומר בהזכרת שם ה' ואלוקינו כפי שאנו נוהגים בכל ברכה שאנו מברכים.

דברי "פתח הדביר" ודעת מרן זצ"ל 
והגאון רבי חיים פונטרימולי, מחבר הספר "פתח הדביר", הביא שיש נוהגים לברך על הרעמים ברכת עושה מעשה בראשית בלא הזכרת שם ומלכות, ומתחילה היה תמה על מנהגם זה, שכאמור אינו נכון להלכה, שכל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה, אלא שלבסוף כתב ליישב מנהג זה, כי בהיות ועל פי הדין, צריך לברך מיד בהישמע קול הרעם, ואם לא בירך בעת שמיעת קול הרעם, מברך בתוך כדי דיבור של שמיעת הרעם (כלומר תוך כדי שיעור זמן אמירת שלום עליך רבי, כאמור), ולא יותר, ואין הכל יכולים להבחין בדיוק בשיעור זמן זה, וגם יש עוד מחלוקות בענייני ברכות אלו הדורשים בקיאות מיוחדת, לפיכך נמנעו מלהזכיר בברכות אלו שם ומלכות, שלא יבואו לידי הזכרת שם שמים לבטלה. וסיים, שמכל מקום הבקי בהלכה צריך לברך בשם ומלכות כתקנת חז"ל.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, דחה דברים אלו, וכתב שמכיוון שההלכה בעניין זה מפורסמת, וגם לא נדרשת חכמה מיוחדת כדי להבין מהו שיעור זמן זה, לכן יש להורות להלכה כעיקר תקנת חכמינו וכדעת הפוסקים ומרן השולחן ערוך, לברך ברכות אלו בשם ומלכות כדין כל הברכות. וזו אחת ההלכות שמרן זצ"ל קבע לדורות, שיתרגלו כולם לברך ברכת אלו בשם ומלכות, כדעת מרן השלחן ערוך. ודבריו עשו פרי, שרבים שינו ממנהגם בזה, והחלו לברך בשם ומלכות כהלכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ידוע היום שהברק והרעם נוצרים באותה שנייה. רק שלקול הרעם לוקח יותר זמן להגיע לאוזן כי מהירות הקול איטית ממהירות האור. מדוע עדיין אנחנו מברכים שתי ברכות נפרדות על כך? האם אין פה חשש לברכה לבטלה? כ"ז תשרי תשפ"א / 15 באוקטובר 2020

הברכה היא על ההתרשמות שלנו מהבריאה. ולא איכפת לנו ממה שהכל נוצר בשנייה אחת, העיקר מתי אני, האדם, מתפעל ממעשי ה'. 

מה תדירות הברכה פעם ביום או מברכים על כל רעם וברק שרואים כמה פעמים ביום כ"ה תשרי תשפ"א / 13 באוקטובר 2020

 

מברכים רק פעם אחת ביום, אלא אם כן קורה דבר חריג, והשמים מתבהרים לגמרי במשך היום וחוזרים העננים והברקים. (ונוהגים שלא לברך יותר מפעם אחת).  

ראיתי אם איני טועה בשם הרב מאזוז שליט"א שפסק שיש לברך ברכה אחת על הברק והרעם, היות ומיד לאחר הברק יש רעם, מה דעת הגר"ע בנושא?
לכאורה אולי עובר זמן שלום עליך רבי [בד"כ 8 שניות עוברות בין ברק לרעם], ואז אולי פספסנו הברכה על הברק. ד' שבט תשע"ו / 14 בינואר 2016

לדעת מרן זצ"ל ורוב הפוסקים, יש לברך ברכה נפרדת על הרעם ועל הברק, וכמו שכתבנו בהלכה יומית.

הנה כמה שנים נסתפקתי מה הכונה ראית ברקים? כי למעשה בדרך כלל לא רואים הברקים ממש ברקיע השמים, כי לפעמים אדם נמצא בבנין, ואחוריו לחלון, ורואה "אור" היוצא מהברק מול פניו על הכותל שלפניו - ולכן לא ראה הברק עצמו אלא האור היוצא ממנו - וכן בלילה על מטתו אינו "רואה" הברק אלא האור של הברק - האם חייב לברך במקרים הללו? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

מסתבר שאין צורך שיראה הברק עצמו, שהרי כמעט לעולם אינו נראה ממש, כי דרכו להאיר ביום המעונן. וסוף סוף נראה אורו. וכן פסק בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סימן כא. והביא ראיה לדבריו. ע"ש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה