הלכה ליום חמישי כ"א אב תשע"ח 2 באוגוסט 2018

שינוי השם

שאלה: האם כשמשנים לאדם שמו מחמת איזה סיבה, מותר לשנות שמו לגמרי, או שיש רק להוסיף על שמו שם נוסף?

תשובה: בפרשת בראשית נאמר "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו" ועל פי קבלת רבינו האר"י נלמד מכאן, שכל אדם מקבל חיותו משורש האותיות של שמו, כי לכל אות ואות יש השפעה על האדם.

ולפיכך כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בשם כמה פוסקים, שאין לעקור לגמרי את שמו הראשון של האדם, בין אם משנים שמו לצורך שידוך, כגון ששמו שווה לשם אבי הכלה, שאז רבים נוהגים ליזהר לשנות שם החתן שלא יהיה שווה לשם חמיו (כי על פי צוואת רבינו יהודה החסיד יש בכך סכנה אם שם החתן ושם חמיו שווה), ובין אם משנים שמו כשמתפללים לרפואתו.

וטעם הדבר הוא כפי שנתבאר, שמאחר וחיות האדם באה לו מכח שמו, הרי יש לחוש, שהשם השני שאנו קובעים לאותו אדם, אינו שייך לחיותו של אותו אדם, ולא ימשכו לו חיים משמו החדש, ולכן נוהגים שאין עוקרים את השם הראשון לגמרי אלא מוסיפים עליו, וכגון אם היה שמו "יוסף", מוסיפים לו שם "חיים יוסף" וכדומה.

אולם כאשר מדובר באדם שקבעו לו שם של רשע, כגון "נמרוד" וכדומה, יוכל לשנות שמו לגמרי, ולא להשאיר זכר משמו הקודם. ואדרבה, כך טוב שינהג.

וכך היה מעשה באדם שקראו לו "עומרי", (עומרי, היה מלך רשע שמלך על ישראל, כמו שנאמר במלכים פרק טז, "ויעשה עמרי הרע בעיני ה', וירע מכל אשר לפניו"), ובאנו לפני מרן זצ"ל ושאלנו אם לשנות את שמו, והורה לנו מרן זצ"ל לעשות שינוי השם, ולעקור שמו הקודם. (והוסיף שבנו של ראש הממשלה אריאל שרון, היה שמו עמרי, וכשעמדו וגזרו גזירות על שומרי התורה בארץ ישראל, ועל תושבי גוש קטיף, היה מרן מתפלל לה' יתברך, וכך היה אומר: ע'ד מ'תי ר'שעים י'עלוזו, ראש תיבות "עמרי". והיה מתפלל בבכיות לפני ה' יתברך שיבטל את מחשבותיהם וגזרותיהם, עד שממש ביקש מה' יתברך שיפיל את ראש הממשלה שרון ויבטל מלכותו, מפני שהוא מיצר לתורה. וכך היה).  

וכאן יש לעורר, כי ענין השמות אינו דבר פשוט. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אף על פי שכל הוראותיו כמעט הם על דרך הפשט, ולא היה מרבה להכניס עצמו לענינים סגוליים, מכל מקום בדבר זה הקפיד מאד, שההורים לא יקראו לבניהם ולבנותיהם שמות משונים, או שמות של רשעים וכדומה.

ולא אחת אירע, שבאו הורים לפני מרן זצ"ל, למול את בנם (כי מרן זצ"ל התכבד בסנדקאות), ומרן זצ"ל בירר כיצד עומדים הם לקרוא לבנם, וכאשר שמע, כי בכוונתם להעניק לבנם שם שאינו ראוי, העיר להם על כך, ויעץ להם לתת לו שם אחר. ולעתים היתה הסיבה מאחר ואין השם ראוי על פי התורה. ולעתים היתה הסיבה מאחר והשם עלול לעורר לילד בושה או חוסר נעימות בעתיד.

וכך למשל מעשה באדם אחד, שבשעת המילה, אמר מרן זצ"ל "ויקרא שמו בישראל", ואמר לו אבי הבן, כי ברצונו לקרוא לבנו "חפץ חיים". ומרן זצ"ל העיר לאבי הבן, כי "חפץ חיים" הוא שם של ספר, ואינו שם של אדם. ולכן יעץ לו לקרוא לבנו בשם אחר. וכך עשו.

וכן היה מעשה, שבבוקר אחד הגיע לתפלת שחרית בבית מרן זצ"ל, אב אחד, והודיע לגבאים, כי הוא "אבי הבת", ובשעת העלייה לתורה, ברצונו לקרוא לבתו בשם, וביקש שמרן זצ"ל יאמר את השם החדש.

כשעלה האב לתורה, ביקש לקרוא לבתו בשם של דג בשפה הערבית. אמר לו מרן זצ"ל, כי אין זה שם של בת, השיב לו האב, כי אני מבני תוניס, ומנהגינו לקרוא לילדים על שמות דגים, כסגולה נגד עין רעה. מרן זצ"ל דיבר עמו רכות, עד שכמעט בכח קרא לבתו בשם "שרה".

לאחר התפלה, היה האב כעוס, כי מרן זצ"ל סיבב את הדבר שלא יקראו לבתו כפי שהוא רצה. קראו אליו מרן זצ"ל, ואמר לו, כשתגדל בתך, תאמר לה איך רצית לקרוא לה, ותאמר לה שאני הצלתי אותה, שיהיה לה שם יפה.

וראוי לא להתעסק בענייני שינוי שמות, אם לא בעצת תלמיד חכם אמיתי, ירא אלקים מרבים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש בעיה במה שיש אנשים ששמם הנפוץ ביותר הוא כינויים, כגון יוסף שקוראים אותו יוסי\יוסלה וכד׳? ומה לגבי כל התנאים\אמוראים שנשמע ששמם לא היה עברי כגון עולא, רבא או רב פפא וכד׳? ד' אלול תשע"ח / 15 באוגוסט 2018

טוב לקרוא לכל אדם מידי פעם בשמו האמיתי. ובימי חז"ל היו יודעים את שרשי השמות, ולכן יכלו לקרוא בשמות חדשים, שהיו יודעים שהם טובים ומתאימים לילד. וכמו שיש במדרש תנחומא בפרשת האזינו, זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע .

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה