הלכה ליום שלישי ב' אייר תשע"ט 7 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמחה בת שרה

הוקדש על ידי

פלוני

טעות בתפלות השבת

שאלה: מי שטעה בתפלת העמידה של ערבית של שבת, ובמקום להתחיל "אתה קדשת", התחיל לומר "אתה חונן", כמו שאומרים בתפלות של יום חול, כיצד עליו לנהוג?

תשובה: כפי שידוע לכל מי שרגיל בתפלה, בכל יום ויום, אנו מתפללים בתפלת העמידה תשע עשרה ברכות, ומתחילים בברכת "מגן אברהם", ולאחריה ברכת "מחיה המתים", ולאחריה ברכת "אתה קדוש". ובימות החול ממשיכים בברכת "אתה חונן", ואילו בשבתות, פותחים בברכה השייכת לשבת, "אתה קדשת" (בערבית), או "ישמח משה" (בשחרית), או "אתה אחד" (במנחה).

התשובה שהשיב רבה בר אבוה
בגמרא במסכת ברכות (דף כא.), אמר רב נחמן, כשהייתי אצל רבה בר אבוה, ראיתי שבאו אצלו אנשים, ושאלוהו, כיצד עליהם לנהוג, במקרה שטעו והמשיכו את תפלת העמידה של שבת, בברכת "אתה חונן", כמנהגם בימות החול. שלכאורה נראה, שעליהם להפסיק מיד את הברכה, ולחזור לברכה ששייכת לשבת, כגון "אתה קדשת" וכדומה.

אולם רבה בר אבוה השיבם, שעליהם לסיים את אותה הברכה שהתחילו בה בטעות, ורק לאחר מכן עליהם לחזור לברכת "אתה קדשת". וטעם הדבר, משום שברכת "אתה חונן", וכן שאר הברכות שבתפלת ימות החול, שייך לברכם גם בשבת. ורק רבותינו פטרו אותנו מלברך ברכות אלה, מפני כבוד השבת, שלא רצו להטריח בתפלה ארוכה ובבקשות יותר מדאי. אבל מעיקר הדין, היה מן הראוי לברך את כל הברכות.

ולכן, מי שטעה והתחיל בברכת "אתה חונן", עליו לסיימה, "ברוך אתה ה' חונן הדעת", ולאחר מכן ימשיך בברכת "אתה קדשת. וכן בכל מקום ששם לב לטעותו, עליו לסיים את הברכה שעומד בה, ואחר כך יחזור לברכת "אתה קדשת" (בערבית, או לברכת "ישמח משה בשחרית, או "אתה אחד" במנחה).

הטועה בתפלת מוסף
אולם מי שטעה בתפלת מוסף של שבת, והתחיל בברכת אתה חונן, פסק מרן השלחן ערוך (סימן רסח), שאינו מסיים את אותה הברכה שעומד בה, אלא יחזור מיד , לתפלת השבת, לברכת "תכנת שבת", משום שברכות התפלה של חול, אינן שייכות לתפלת המוסף כלל. וכן פסק הרמב"ם, וכן דעת הרב רבינו יונה. ועוד.

ולסיכום: מי שטעה בתפלת שבת, והמשיך בברכת "אתה חונן", עליו לסיים את אותה הברכה שעומד בה, ואחר כך יחזור וימשיך בתפלת השבת, בברכת "אתה קדשת", או "ישמח משה", או "אתה אחד". ואם אירע לו כן בתפלת מוסף, עליו לחזור מיד לתפלת השבת, ואינו מסיים את הברכה שהתחיל בה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין בטעויות בתפילת חג, האם להמשיך בתפילת חול /או להמשיך בתפילת החג? ט"ו אייר תשע"ט / 20 במאי 2019

דין יום טוב שווה לדין שבת בענין זה. כמו שכתב המשנה ברורה בסימן רסח.

ואם רוצה לברך את כל ה-19 ברכות, בנוסף לברכת היום בתפילת השבת, (לא במוסף כמובן), האם רשאי? ח' כסלו תשע"ד / 11 בנובמבר 2013

לא רשאי לעשות כן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה