הלכה ליום שני א' אייר תשע"ט 6 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

התינוק בניה בן רעות

לרפואה שלמה בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו אמן כן יהי רצון

הוקדש על ידי

אהבת ישראל

חלון ראווה בשבת

שאלה: כשאני מטייל בגינת ביתי בשבת, האם מותר לי לחשוב על כך שבמוצאי שבת יש לטפל בגינה? והאם מותר להסתכל בחלון ראווה בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיג.) למדו רבותינו מהפסוק בישעיה (נח): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי", שאסור לאדם לעשות חפציו בשבת. כגון, ללכת לסוף שדהו בשבת, כדי לראות מה היא צריכה למחר. וכן פסקו הפוסקים, ומרן השלחן ערוך (סימן שו).

וזו לשון רבינו הרמב"ם (בפרק כד מהלכות שבת): אסור לאדם לפקוד (ללכת ולבדוק) גינותיו ושדותיו בשבת כדי לראות מה הן צריכים. ומקור הדברים בגמרא, כמו שהבאנו, שלמדו ממה שנאמר "עשות חפציך", שאפילו דבר שאינו עושה בו שום מלאכה, גם כן אסור, אם הוא מחפצי חול.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, (בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת, חלק ששי), שמבואר בגמרא (עירובין לט.), שאין איסור זה שייך, אלא דוקא במקרה שניכר הדבר, שאותו אדם הולך כדי לראות מה השדה צריכה. שהולך ומסתכל היטב וכדומה.

אבל אם אינו ניכר כלל שכוונתו לכך, כגון שהולך ומטייל סתם בגינתו, אין כלל איסור אם רואה מה יצטרך לעשות אחרי שבת.
ואף על פי שהחיי אדם, ועוד פוסקים, כתבו להחמיר בזה אפילו במקרה שלא ניכר הדבר. מכל מקום המשנה ברורה (סימן שו ס"א) האריך להוכיח שהלכה כדברי המיקלים בזה.

ולכן, בודאי שלגבי השאלה, שמדובר בגינה ביתית, והאדם הולך לטייל בגינתו, אין לחוש כלל אם רואה איזה דבר וחושב בדעתו מה יעשה במוצאי שבת.

ומן האמור יש ללמוד, שאדם המטייל בשבת, מותר לו להסתכל דרך הילוכו על מקום החנויות, לדעת היכן נמצאת חנות מסויימת שיבוא אליה אחרי שבת. וכן מותר להסתכל בסחורות שבחלון הראווה, ובלבד שלא יתבונן במחירים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה