הלכה ליום שלישי י"ג תמוז תשע"ט 16 ביולי 2019

מצות מזוזה

מצות עשה מן התורה, לכתוב שתי פרשיות "שמע ישראל", "והיה אם שמוע", על גבי קלף, ולקבוע אותן על מזוזת (משקוף) פתח הבית, שנאמר (בדברים פרק ו ופרק יא) "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ".

מי חייב במזוזה?

נשים במצות מזוזה
חייב כל אדם להזהר במצות מזוזה, שהכל חייבים בה. וגם הנשים מחוייבות במצות מזוזה, כשם שמחוייבות בשאר המצוות, וכמו שנאמר (דברים פרק יא): וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ - לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם", ודרשו רבותינו בגמרא (בקידושין לד. וביומא יא:), שהנשים אף הן מבקשות חיים, ומחוייבות במצות מזוזה.

יש מי שכתב, שהאשה לא תקבע מזוזה בעצמה, והביא נימוקים לדבריו. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו הליכות עולם חלק שמיני עמוד רא ועמוד רטז) כתב להשיב על דבריו, והעלה להלכה, שהאשה רשאית לקבוע את המזוזה בעצמה בברכה, כדין האיש.

קטנים במצות מזוזה
כתב הרמב"ם, (בפ"ה מהלכות תפילין ומזוזה), מחנכים את הקטנים לעשות מזוזה בבתיהם. כלומר, בית שדרים בו ילדים (כגון בפנימיה), יש לקבוע בו מזוזה, ואף על פי שהקטנים פטורים מן המזוזה, מכל מקום כשם שיש לחנכם לכל המצוות, יש לחנכם למצות מזוזה גם כן. ולכן יש לקבוע בבתיהם ובחדריהם מזוזות. ובפרט שבמצות מזוזה יש מעלה מיוחדת, שבכל זמן שיכנס דרך הפתח יפגוש ביחוד שמו של הקדוש ברוך הוא, ויזכור אהבתו, וידע שאין דבר העומד לעולם, אלא ידיעת ואמונת צור העולמים. ועוד, שסגולת המזוזה לשמור על הדרים בבית.

כשקובעים את המזוזה בבית, אין לאפשר לילד או לילדה שאינם בני מצוות לקבוע את המזוזה. מאחר וקביעת המזוזה שלהם, אינה פוטרת את הגדולים ממצות מזוזה.

מעלת המזוזה
אמרו חז"ל, (מנחות מג:), כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, ציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירים רבים. והם המלאכים המצילים את האדם מן החטא, שנאמר, "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם". ובזכות מצות מזוזה נשמר האדם וכל בני ביתו מן המזיקים. ולכן כותבים על המזוזה שם "שדי", שהוא ראשי תיבות "שומר דלתות ישראל".

ממי לקנות מזוזה 
הסופר שכותב את המזוזה, צריך שיהיה ירא שמים בתכלית, ודיני המזוזה רבים מאד, ועל כן אין לרכוש מזוזה, אלא מסופר, או מסוחר, שהם יראי שמים בתכלית. וכן הדין לגבי תפילין וספרי תורה, שאין לרוכשם מכל הבא ליד, אלא מסופר מומחה וירא שמים דוקא. ונכון לכתחילה, שספרדי ישתמש בספר תורה ומזוזה שנכתבו בכתב ספרדי, ואשכנזי, יקח ספר תורה ומזוזה שבכתב אשכנזי. ולגבי תפילין, כבר ביארנו את הדין בזה באופן מיוחד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה